הסכם המכר בוטל: בעלי החברה פעלו במרמה כדי להבריח נכסים

בית המשפט המחוזי קבע כי בעלי החברה ניסו להבריח את הנכס היחיד שהיה לה - דירת מגורים - נכס שעליו הסתמכו הנושים כשניהלו עם החברה קשרים עסקיים.

בעלי המניות והדירקטורים בחברת איל דש יעוץ מבנים והשקעות הם זוג נשוי, שרשם על שם החברה נכס אחד בלבד והוא דירת מגוריהם בהרצליה.

מעוניינים לפרק חברה?

פנו ל- עורך דין פירוקים והקפאות הליכים

באפריל 2005 חתם הבעל, רואה חשבון במקצועו, על תצהיר יכולת פירעון של החברה כדי להתחיל הליך של פירוק מרצון. כעבור שלושה ימים כונסה אסיפה כללית, הוחלט על פירוק  והבעל מונה למפרק החברה.

שבוע לאחר מכן ניתן פסק בורר שחייב את החברה לשלם לנושה בשם רן מט הנדסה ופרויקטים כ-500 אלף שקל.

מיד לאחר מכן החלו בני הזוג לפעול כדי להציל את ביתם ובין היתר, אישר הבעל, כמפרק החברה, הסכם לפיו החברה העבירה לו ולאשתו את הדירה ללא תמורה.

רן מט, שחששה כי פעולות אלה מהולות במרמה, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב שיעביר את הליך הפירוק מרצון לפירוק בידי בית המשפט. כך היה, ובמאי 2009 מונה עורך דין כמפרק החברה, לאחר שנמצא כי הבעל לא קיים את חובותיו כמפרק, והעביר את הדירה לידיו למרות שידע על חוב החברה.

לאחר מכן, מתביעות החוב שהוגשו למפרק עלה כי חובות החברה עומדים על כ-2.1 מיליון שקל. כדי לאפשר לפחות להחזיר חלק מהחובות, ביקש המפרק מבית המשפט שיבטל את הפעולות שבוצעו בתקופת הפירוק מרצון, בהן העברת הדירה על שם בני הזוג. לטענתו מדובר במעשי תרמית שמטרתם לרוקן את החברה מנכסיה ולהעבירם לידיהם.

הבעל טען שהעסקה לא נעשתה במרמה. מדובר בבית שהוא ואשתו גרו בו מ-1983. הוא גם הסביר שכשנכרת ההסכם להעברת הדירה על שמם, לא היו רשומים בספרי החשבונות של החברה חובות לצדדים שלישיים, וכי למפרק אין זכות להודיע על ביטול העסקה עשר שנים אחרי שנכרתה.

האישה הכחישה שידעה שהחברה שקעה בחובות, ומאחר שהיא לא זו שפעלה מתוך תרמית, טענה, אין מקום לבטל את ההסכם.

אדם לא מרים עצמו בשרוכי נעליו

השופט חגי ברנר קיבל את הבקשה, וקבע שהמשיבים ניהלו את החברה בתרמית ובניסיון להבריח את הנכס היחיד שלה.

המשיבים פעלו בשני מישורים להבריח את הדירה: הראשון ברישום הערת אזהרה פיקטיבית על שם אמה של האישה, שנפטרה שנתיים לפני כן, והשני כשניסו להעביר אותה ללא תמורה לידיהם. לאור העובדה שהפעולות התבצעו בסמוך לפסיקת הבורר בדבר החוב, סבר השופט שהן נעשו בחוסר תום לב מובהק.

השופט דחה בתוקף את טענת הבעל כי לא היו בספרי החברה חובות, מאחר שהוא זה שערך את הרישומים האלה, כך שברור כי אינו יכול כעת להסתמך על כך להגנתו, "כשם שאין אדם יכול להרים את עצמו בשרוכי נעליו".

גם את טענות האישה דחה השופט. כדירקטור בחברה, הוא הבהיר, עליה לקחת אחריות מלאה על מעשיה.

לפיכך החליט השופט ברנר שהסכם המכר יבוטל והערת האזהרה שנרשמה לטובת האם המנוחה תימחק. בני הזוג חויבו לשלם למפרק את הוצאות הבקשה בסך 23,400 שקל.

• ב"כ המבקש (המפרק): עו"ד מאיר אלבוים
• ב"כ המשיב לא צוין בהחלטה 

* עו"ד רז נפתלי עוסק בדיני תאגידים

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.