ועדת התכנון והבנייה טענה כי הנאשמת הקימה מבנה למגורים ומכלאת כבשים בשטח ציבורי ברמלה. במשפט התברר כי המפקחים שביקרו בשטח לצרכי חקירה לא תיעדו את הביקור כנדרש. השופטת זיכתה אותה בשבוע שעבר: לא ניתן להרשיע "על סמך זיכרונם".
הוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמלה הגישה במאי 2015 כתב אישום כנגד תושבת העיר בו נטען כי ביצעה עבירה של "שימוש חורג" לפי חוק התכנון והבניה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תכנון ובניה
על פי כתב האישום, שלושה חודשים קודם לכן ביקרו נציגי הוועדה בשטח שנמצא ברחוב גן חק"ל המיועד למבני ציבור ומצאו כי "במועד לא ידוע" הנאשמת הקימה שם מבנה למגורים, סככה, גינה פרטית ומכלאת כבשים בשטח כולל של כ-750 מ"ר.
הנאשמת הכחישה את הדברים וטענה כי היא נמצאת בשטח שנים ארוכות והוועדה לא נקטה בכל פעולת אכיפה כלפיה. לדבריה, רק באחרונה כשהשטח היה דרוש להקמת גן ילדים הוועדה "התעוררה" והגישה את כתב האישום.
לדבריה, המפקחים שביקרו במקום לא הזהירו אותה כי היא חשודה בעבירה והיא גם לא זומנה לחקירה בטרם הגשת כתב האישום, מה שפגע זכותה הבסיסית להציג את גרסתה.
"אף זנב עז"
במהלך המשפט שהתנהל בבית משפט השלום ברמלה, התברר כי התביעה מבקשת לבסס את האישום רק סמך עדותם של שני המפקחים מטעם הוועדה המקומית שביקרו בשטח. לדברי השופטת רבקה גלט עדותם "הותירה רושם בעייתי ביותר".
השופטת ציינה כי התנהלות המפקחים במהלך הביקור בשטח ואחריו הייתה לקויה. לדבריה, הדו"ח שכתבו המפקחים לאחר הביקור היה לאקוני ביותר: לא פורטו בו נסיבות עריכת הביקור ולא תועד אופן התנהלותו. "לא צוין מי נכח ומה נאמר, מה בדיוק ראו המפקחים במו עיניהם ומה המידע שמסרו לנאשמת", כתבה השופטת.
השופטת הוסיפה כי בניגוד לתמציתיות הדו"ח, עדותם של המפקחים בבית המשפט הייתה מפורטת ביותר. הם סיפרו שראו את הנאשמת יושבת בפתח המבנה והיא הודתה בפניהם כי היא גרה שם וכי היו במקום "בני משפחה" נוספים.
השופטת הדגישה כי ביקור המפקחים בשטח מהווה פעולת חקירה לכל דבר ועניין והייתה עליהם חובה לתעד את כל מה שהתרחש. לדבריה, לא ניתן לצפות שבית המשפט יקבל את עדותם "על סמך זכרונם" מבלי שהדברים תועדו, והדבר גם פוגע בזכותה של הנאשמת לעמת אותם מול הממצאים.
בנוסף, המפקחים גם לא צילמו את המבנים כמו שצריך. כך למשל, מה שנטען כי היא מכלאת כבשים נראה כמו מבנה פח מט ליפול והתמונה אינה מציגה "אף זנב עז", כתבה השופטת.
יתר על כן, המפקחים שוחחו ביניהם לקראת הדיון ותיאמו ביניהם גרסאות באופן פסול.
עוד הוכח כי בניגוד לחובתם, המפקחים לא הודיעו לנאשמת במהלך הביקור כי היא חשודה בעבירה וכי זכותה להיוועץ בעורך דין. פגם זה מקבל משנה תוקף שעה שמדובר באישה פשוטה שאינה דוברת עברית, כמו במקרה זה.
בנסיבות אלה "נגרמה פגיעה של ממש בתחושת ההוגנות והצדק כלפי הנאשמת", כתבה השופטת, וזיכתה את הנאשמת.
השופטת סיימה את הכרעת הדין בקריאה למפקחים העובדים בשירות הוועדות המקומיות להקפיד למלא את תפקידם החשוב "על פי הדין ותוך שמירה על עקרונות יסוד של הוגנות ההליך, לבל יצא שכרנו בהפסדנו".
- ב"כ המאשימה: עו"ד ויטלם
- ב"כ הנאשמת: עו"ד ואראס
* עורך דין יוחנן דוניץ ממשרד דב דוניץ עוסק בדיני תכנון ובניה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין