עובד מפעל שלפני 8 שנים נפצע באורח קשה בתאונת מלגזה תבע פיצוי על נזקיו. בית המשפט קבע באחרונה שהחבות היחידה היא של המפעל ובעליו – שאפשרו לעובד לנהוג על המלגזה ללא רישיון נהיגה או כיסוי ביטוחי.
התאונה התרחשה לפני 8 שנים בחצרי חברת "מיקסטיט", העוסקת בייצור חומרי בנייה. העובד (35), עולה חדש מאתיופיה, היה עובד כללי, שעיקר עבודתו הסתכמה במילוי שקי חול ושינועם על גבי מלגזות.
נפגעתם בתאונת עבודה?
פנו ל-עורך דין תאונת עבודה
התאונה אירעה כשמלגזה בה נהג התהפכה. העובד נפגע באורח קשה בעמוד השדרה וברגליים, וביטוח לאומי קבע לו נכות קבועה של 43%.
בשנת 2011, החליט העובד לתבוע פיצוי על נזקיו מהחברה ובעליה ומבעלת המלגזה, "מ.ר. שינוע מלגזות".
התובע טען כי פעל בהתאם להוראות המנהל שלו, וכי לא ידע שצריך רישיון למלגזה בעת נסיעה בתחומי המפעל. עוד הוא טען כי המלגזה לא הייתה תקינה ולכן גם לבעלת המלגזה יש אחריות לתאונה, שבעקבותיה הפך לבעל מוגבלות.
לדברי התובע, נכותו פוגעת ביכולתו להתפרנס מעבודה פיזית, והוא מתקשה לחזור למעגל העבודה מכיוון שאינו שולט בשפה העברית.
החברה ביקשה לדחות את התביעה נגדה ונגד הבעלים, בטענה שהתובע מעולם לא התבקש לנהוג על המלגזה. אם כבר, מי שצריכה לפצות את התובע היא בעלת המלגזה.
בעלת המלגזה ביקשה להתנער מאחריות לאירוע, בטענה שלא הוכח שהמלגזה לא הייתה תקינה ובכל מקרה בעת התאונה הייתה ברשות המפעל.
חברת הביטוח "כלל", שנתבעה כמבטחת החברה, טענה שלתאונה אין כיסוי ביטוחי כי פוליסת הביטוח לא מכסה נזקי גוף כתוצאה משימוש במלגזה.
עדות חבריו לעבודה של התובע תמכה בגרסתו. כולם העידו שראו את התובע נוהג על המלגזה כמה וכמה פעמים, ואפילו המנהל שלו סיפר שלימד אותו כיצד לנהוג עליה (אף שעמד על כך שלא ביקש ממנו לנהוג בה בפועל).
סיכנו את העובדים
השופטת חדוה וינבאום וולצקי דחתה את התביעה נגד בעלת המלגזה וחברת הביטוח. השופטת קבעה כי לא הוכח שהמלגזה הייתה פגומה, וקיבלה את טענת "כלל" לפיה התאונה אינה מכוסה בפוליסה.
משכך, האחריות לתאונת העבודה הוטלה על החברה ובעליה. השופטת התרשמה כי בעל החברה היה אחראי לתנאי העבודה של העובדים, והוא זה שעמד מאחורי ההוראה שהתובע יעביר את שקי החול במלגזה, אף שידע שאין לו רישיון נהיגה ומבלי שהיה למלגזה ביטוח חובה. מחדלים אלה, קבעה השופטת, סיכנו את כלל הנהגים והעובדים בחברה, בהם התובע.
בהתחשב בחוות הדעת הרפואיות שהונחו בפניה, העמידה השופטת את הנכות התפקודית של התובע על 65% ובהתאם לכך, העריכה את הנזקים שלו (כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ועוד) בסכום של 3,083,600 שקל.
לאחר ניכויי תגמולים מביטוח לאומי, נותר לחברה ולבעליה לשלם לו 864,948 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד סוזן שרקיה אבוסויס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רונן רוזנבלט
- ב"כ "כלל": עו"ד לויטה
- ב"כ מ.ר שינוע: עו"ד ד"ר דוד סער
* עורך דין יורם גרייפנר עוסק בתאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין