נהג משאית שנפגע בתאונת עבודה תבע את הפניקס. בימ"ש השלום פסק לו אחוזי נכות נמוכים מאלה שנפסקו לו בביטוח הלאומי. שופטי המחוזי הגדילו את סכום הפיצוי בשל העובדה שהנהג סובל מפוסט טראומה.
באוגוסט 2009 נפגע נהג משאית כבן 47 בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה. הוא שבר את שוק ימין, ואושפז בבית החולים שיבא במשך חמישה ימים, שם נותח.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין נזיקין
ביוני 2010 הגיש הנהג תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב נגד חברת הביטוח הפניקס. הוא טען כי יש לפסוק לו פיצויים בהתאם ל-36% הנכות שקבע לו המוסד לביטוח לאומי. הנהג הסביר שהחלוקה התבצעה לפי כ-5% נכות תפקודית, כ-20% נכות נפשית, ובהמשך ועדת הרשות של המוסד הוסיפה לו כ-12%, עבור מוגבלותו והקושי שלו למצוא עבודה.
הפניקס סברה שקביעת המוסד שגויה, משום שהנהג לא התאמץ למצוא עבודה ולא הקטין את הנזק שנגרם לו.
השופטת יעל הניג קיבלה את אחוזי הנכות התפקודית המזעריים שפסק המוסד, וציינה כי הגעת הנהג לבית המשפט עם מקל הליכה היא בסך הכל "האדרה והפרזה". עם זאת, היא גם קיבלה את אחוזי הנכות הנפשית, מאחר שהוכח כי הנהג לוקה בהפרעה פוסט טראומתית קשה.
עם זאת, השופטת לא פסקה את 12 האחוזים הנוספים, משום שלהערכתה אחוזי הנכות שנפסקו עד כה מספקים.
משכך, פסקה לו השופטת פיצויים עבור 24% נכות משוקללים בסך כ-585 אלף שקל, בין היתר עבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה ונזק לא ממוני. אולם מאחר שרוב הכספים כבר שולמו לו על ידי הביטוח הלאומי, הסכום קוזז לכ-78 אלף שקל.
לא יכול לעבוד
בפברואר 2015 הגיש הנהג ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, בטענה שאמנם חלפו שש שנים מאז התאונה, אולם הוא עדיין סובל מכאבים חזקים. לטענתו, הוא היה צריך לכל הפחות לקבל את ה-12% שפסקה לו הוועדה, משום שעוד לפני קביעות הוועדה – בהליך שהתנהל במקביל – בית המשפט הציע פשרה לפיה ייפסקו לטובת המערער 61 אחוזי נכות.
הנהג טען שאינו מבין את הסטייה הקיצונית מהצעת בית המשפט להחלטתו, והתלונן שהסכומים שנפסקו אינם מותאמים למציאות. כך למשל, נפסקו לו 5,000 שקל עבור עזרת צד שלישי לעתיד, לתקופה של 22 שנה.
לבסוף ביקש המערער לחייב את הפניקס בכ-710 אלף שקל נוספים.
הפניקס זעמה על כך שהמערער הרשה לעצמו להתייחס להצעת פשרה שהוצעה בשלבים המוקדמים של המשפט ולא הובילה לשום הסכם. בית המשפט, טענה, אינו מחויב להצעה שהציע, והוא אף ציין זאת במפורש.מעבר לכך, הפניקס סברה כי שיעור הפיצוי שנפסק לטובת המערער הוא נכון ואין להתערב בו.
השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר קיבלו את הערעור בחלקו.
הם הסכימו שבית המשפט אינו כבול להצעות פשרה שהוא עצמו מציע, בטח לא לאלה שניתנו בשלב מוקדם של ההליך, ולכן אין להתייחס לפשרה שהועלתה.
עם זאת, קבעו השופטים כי מאחר שהוכח כי המערער אכן סובל מפוסט טראומה בצורה קשה, ולמעשה אינו יכול לחזור לעבודתו כנהג, ניתן לקבל את בקשתו להגדיל את סכום הפיצוי שנקבע לו בהתאם להחלטת הוועדה בסכום של 60 אלף שקל, כך שהפיצוי – "נטו" לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי – הוגדל לכ-138,000 שקל. עוד נקבע כי הפניקס תשלם שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%.
- ב"כ המערער: עו"ד מנחם גרון
- ב"כ המשיבה: עו"ד ציון צמח; עו"ד יעל אברהם
* עורך דין ערן אבנון עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין