עונש המאסר בפועל שהוטל על עבריין שתקף באלימות עובדי ציבור הומר למאסר על תנאי על דעת רוב חברי ההרכב בבית המשפט המחוזי. נקבע שיש מקום לתת לעבריין, המטופל במריחואנה רפואית, הזדמנות להשתקם.
ביוני 2011 נכנס גבר כבן 60 לבית מרקחת באזור הקריות. הוא תקף את הרוקח שהיה במקום באגרוף, ואיים: "אני אשסף לך את הגרון, אתה יכול להיפרד מהילדים שלך ומאשתך...". לאחר מכן פנה לחדר הרופאה בצעקות והחל מתדפק על דלתה.
לייעוץ בעניינים פליליים
פנו ל - עורך דין פלילי
כשאחראי האבטחה הגיע למקום הגבר הוציא מכיסו סכין וניסה לדקור אותו ברגל. אחרי כשעה וחצי הגיעו שוטרים ועצרו אותו אלא שהאיש המשיך בשלו גם במהלך הנסיעה בניידת, הוא ניסה לנשוך את אחד מהשוטרים וניסה להכות את השוטר השני.
נגד האיש, שזו לא הייתה עבירת האלימות הראשונה שלו, הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות איומים, תקיפת שוטר במילוי תפקידו ועבירות נוספות. הוא הורשע בבימ"ש השלום בקריות ונגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל.
האיש לא השלים עם עונשו וערער לביהמ"ש המחוזי בחיפה וביקש לבטל את עונש המאסר. המערער הסביר שמצבו הרפואי והנפשי מחייבים זאת וסיפר כי עד שנפגע בתאונת דרכים ב-2004, הוא היה אדם נורמטיבי, אך מאז הוא סובל ממצב נפשי מעורער שהוביל אותו להסתבך בפלילים.
שירות המבחן הגיש מספר חוות דעת לגבי יכולת השיקום של המערער, בהן צוין שבריאותו הנפשית תלויה בשימושו בקנאביס רפואי, שמאז שהחל להשתמש בו חלה הטבה בהתנהגותו. עוד צוין שאפשר לשלב את המערער בטיפול ייעודי למניעת התנהגות אלימה, שהמערער הביע נכונות לטפל בעצמו, וכן ביטא בפני שירות המבחן את חרדתו מהכניסה לכלא. לדעת שירות המבחן שליחת המערער למאסר בפועל עלולה לגרום לרגרסיה במצבו הנפשי והרגשי, וכדאי לשלב אותו בתכנית טיפולית במקום.
המדינה ביקשה לא לקבל את המלצת שירות המבחן, מכיוון שלא עולה ממנה שהמערער השתקם או יכול להשתקם. לטענתה אם מסתכלים על עברו הפלילי ועל חומרת העבירות, אז אין מקום להתערב בגזר הדין.
להתחשב במטופלי המריחואנה
השופטת בטינה טאובר ציינה שאמנם אין מחלוקת על כך שהעבירות בהן הורשע המערער הן חמורות, והעונש שהוטל עליו עומד במדיניות הענישה הראויה. אולם, סברה השופטת, מדיניות זו אינה פוטרת את ביהמ"ש מלבחון את המקרה לגופו ולפי שירות המבחן יש למערער סיכויי שיקום גבוהים. לכן, ובשל מצבו הלא-פשוט, היא הסכימה לבטל את רכיב המאסר בפועל ולהמירו במאסר על תנאי לשנתיים.
סגן נשיא (אב"ד) השופט רון שפירא הצטרף לדעת השופטת טאובר, והוסיף שאמנם מחלה לא מעניקה חסינות מביצוע עבירה, אך כשהיא הגורם היחיד לשינוי שחל אצל אדם – מנורמטיבי לסובל מפרצי אלימות – אז יש להתחשב בכך. השופט גם אמר שמערכת האכיפה צריכה ללמוד להתמודד גם עם מטופלים במריחואנה רפואית, ולא מיד לוותר עליהם ולשלוח אותם לכלא. לדעתו ניתן להשיג במקרה זה את תכלית הענישה בדרך שאינה מאסר בפועל, דרך שיכולה להועיל לעבריין ולחברה אם יצליח לתקן את צעדיו.
השופט אברהם אליקים, שהיה בדעת מיעוט, סבר שחרדה מכניסה לבית כלא לא יכולה להיות סיבה מספקת לביטול עונש מאסר, ולכן יש לדחות את הערעור.
משכך, נקבע לפי דעת הרוב כי עונשו של המערער יומר למאסר על תנאי לשנתיים בכפוף לטיפול נפשי.
- ב"כ המערער: עו"ד יוני דדון
- ב"כ המשיבה: פרקליטות מחוז חיפה
* עו"ד יואל גולדברג עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין