לפסק הדין בעניין שמעון משלי נ' מד"א ואח'
תושב בית שמש טען, כי כשהגיע למשרד הרישוי להפקיד את רשיונו, הוא גילה להפתעתו כי מד"א פתחה נגדו בהליכי גבייה בגין חוב של אדם אחר- בעל שם דומה לשלו. בתביעה שהגיש נגד מד"א ובאת כוחה, ביקש פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו והפגיעה הקשה בכבודו. מה נפסק?
לטענת התובע, לאחר שרשיונו נפסל, התייצב במשרד הרישוי לצורך הפקדתו, ואז נודע לו לראשונה, כי הרישיון עוקל על ידי לשכת ההוצאה לפועל בשל חוב למד"א. לטענתו, בלשכת ההוצל"פ התברר לו, כי בשל בלבול בינו לבין אדם אחר, בעל שם דומה לשלו, פתחה נגדו מד"א בהליכי גבייה על לא עוול בכפו. בהמשך התברר, כי ככל הנראה הטעות בזיהוי נבעה מכך שעל כתב ההתחייבות של בעל החוב המקורי למד"א, לא צוין מספר תעודת הזהות שלו.
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים כנגד מד"א ועורכת הדין אשר טיפלה בגביית החוב, טען התובע כי הטעות בזיהוי נבעה מרשלנותם, וביקש פיצוי בגין ההפסדים ועגמת הנפש שנגרמו לו. לטענתו, בשל הטעות בזיהוי הוא נאלץ להתרוצץ בין הרשויות השונות והפסיד ימי עבודה. עוד טען, כי הוצאו נגדו צווי עיקול וצווי עיכוב יציאה מהארץ, וכי הדבר מהווה לשון הרע, מאחר שגרם לפגיעה בכבודו ולהשפלתו אותו מול קרוביו.
מד"א טענה, כי לא נפלה כל טעות בהתנהלותה. עורכת הדין טענה, כי ההליך היחיד שנקטה כנגד התובע הייתה הגבלת רשיון הנהיגה שלו, מה שלא גרם לו לנזק מאחר שממילא היה תחת פסילה. עוד טענה, כי בניגוד לטענת התובע מעולם לא הוצאו נגדו צווי עיקול או עיכוב יציאה, וכי פעלה בתום לב ובהתאם למידע שעמד בפניה.
מד"א לא התרשלה- עורכת הדין כן
סגנית הנשיאה השופטת עירית כהן קיבלה את התביעה בחלקה.
התביעה נגד מד"א נדחתה, לאחר שנקבע כי על אף שחלה טעות ברישום פרטי החייב המקורי, מד"א לא יכולה הייתה לצפות את הנזקים שנגרמו לתובע בשל כך, זאת בניגוד לעורכת הדין, שהיה עליה לצפותם.
נפסק, כי בכך שעורכת הדין לא בדקה היטב את זהות התובע, ולא שמה לב כי ישנה אי-התאמה בין שמו של החייב לזה של התובע וכי לשניהם כתובות שונות, היא התרשלה כלפי התובע.
לעניין הנזקים נפסק, כי כיוון שבפועל לא הוצאו נגד התובע צו עיכוב יציאה מהארץ או צו עיקול, כפי שסבר, לא הוכחה טענתו בדבר לשון הרע, וכי לאור העובדה כי רשיונו ממילא היה בפסילה, גם לא נגרם לו כל נזק נוכח הגבלתו.
עם זאת, קבעה השופטת כי לתובע מגיע פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, כאשר נאלץ לפנות להוצל"פ ולהתמודד עם הליכים לסגירת התיק, וחייבה את עורכת הדין לשלם לו פיצוי של 5000 שקל, והוצאות של 1,500 שקל. מנגד, חויב התובע לשלם למד"א הוצאות של 1,500 שקל.
עו"ד ורו"ח ענת גור אל סוברת, כי "אף שהתביעה לפי איסור לשון הרע, התובע לא הוכיח כי בוצע עיקול ועוכבה יציאתו מהארץ, ועל כן פסק בית המשפט לרשלנות בהליכי הוצאה לפועל."
לדבריה, "מד"א זכתה מן ההפקר: היה על מד"א לדייק ברישומיה ולציין פרטים מלאים של מי שחתם על כתב ההתחייבות. משהסתפקה בפרטים חלקיים, תרמה מד"א למסכת הטעויות. "
עו"ד גור אל מציינת, כי "בית המשפט העדיף להטיל אחריות על עוה"ד ופקידי משרדה בשל התנהלות רשלנית בהליכי הגביה , מאחר שהתעלמו ממידע סותר שקיבלו לגבי החייב." אולם לטעמה, "חסרה התייחסות לחובת הקטנת הנזק המוטלת על התובע, מאחר שעדכון כתובת מגורים במשרד רישום האוכלוסין הינה חובה המוטלת על כל אזרח".
לפסק הדין בעניין שמעון משלי נ' מד"א ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין