פסק-דין בתיק ת"א 45474-11-10

1.            התובע, שמעון משלי, הוא תושב בית שמש.

2.            הנתבעת 2, עורכת דין במקצועה, עוסקת בגביית חובות עבור הנתבעת 1.

3.            התביעה הוגשה בעקבות הליכי גבייה שהתנהלו נגד התובע, בטעות, בגין חוב של אדם אחר בשם ש.מ. מבית שמש.

טענות הצדדים

4.            בכתב התביעה טען התובע כי עיקול ועיכוב יציאה מארץ הם פרסומים המהווים לשון הרע. עוד טען כי הטעויות וההתרשלויות של הנתבעים גרמו לו לעגמת נפש.

5.            בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 (להלן: מד"א)  כי לא נפלה כל טעות בהתנהלותה.

6.            הנתבעת 2 טענה כי ההליכים, עד להגבלת רישיון הנהיגה, ננקטו נגד מ. ש., עם מספר תעודת הזהות של התובע, ורק הבקשה להגבלת הרישיון נשאה את שמו של התובע.

לטענת הנתבעת 2 התובע פנה לראשונה למשרדה ביום 31.5.10, ביום 6.6.10 הוגשה בקשה לביטול הגבלת הרישיון וביום 6.7.10 נסגר תיק ההוצאה לפועל. עוד לטענת הנתבעת 2 לתובע לא נגרמו נזקים עקב הגבלת רישיון הנהיגה שלו, שכן הוא היה מנוע מלנהוג בשל עבירות תנועה.

הנתבעת 2 מודה שהיא הגישה בקשה לעיקול רכב ותפיסתו, אך לטענתה הצו לא בוצע והעיקול בוטל.

הנתבעת 2 מדגישה כי היא פעלה בתום לב ולאור המידע אשר עמד בפניה.

הראיות

7.            מהראיות עולה כי ביום 8.4.98 סיפקה מד"א שירות הסעה באמבולנס לאדם בשם ש.מ. מרחוב xxxx בבית שמש.

8.            במעמד הפינוי חתם מ. על התחייבות לשלם עבור ההסעה 252 ש"ח תוך 30 יום מתאריך ההתחייבות.

9.            על גבי ההתחייבות לא צוין מספר תעודת הזהות של מ.

10.        מד"א שלחה למ. דרישה לתשלום החוב, ומשלא שולם החוב, העבירה את הטיפול בגביית החוב אל הנתבעת 2 ביום 4.11.03.

11.        עם קבלת הטיפול בגביית החוב פנה משרדה של הנתבעת 2 אל חברת איתורים לבדיקת מספר זהותו של החייב.

לפי תצהירו של יוחנן שפיר, מנהל תפעול במשרדה של הנתבעת 2, ממצאי האיתור העלו כי מ.ש. מתגורר ברחוב xxxx בבית שמש ומספר זהותוxxxxx .

12.        מהראיות עולה כי מספר זהות זה הוא מספר הזהות של התובע, אשר שמו שמעון משלי, ולא מספר הזהות של ש. מ.

13.        משרדה של הנתבעת 2 שלח מספר דרישות תשלום למ., ומשלא שולם החוב, הגיש נגדו ביום 5.3.04 תביעה בסדר דין מקוצר.