לאחר שבעלה נושל מצוואת אמו הגישה האישה התנגדות לקיום הצוואה בטענה שחמותה לא הייתה כשירה לערוך אותה. שני אחיו של הבעל, שהצוואה נערכה לטובתם, טענו כי לפני כשש שנים התחייבה גיסתם שלא לתבוע דבר מירושת אמם. האם הוויתור על זכות התביעה תקף?
לפני כעשור ביקשה האם מאחד מבניה לעבור לגור לידה בכפר כדי לסייע לה בשנות זקנתה, ובתמורה, היא תצווה לו ולאשתו את כל הזכויות בנחלה.
אלא שמערכת היחסים בין האישה לחמותה הלכה והידרדרה לאורך השנים עד כדי כך שבשנת 2009 חמותה ביטלה את הצוואה שערכה ארבע שנים קודם לכן. המשמעות הייתה שהבן ואשתו לא יזכו לרשת את הנחלה במלואה, כפי שהובטח להם.
לשאלות בענייני משפחה:
פנה ל-עו"ד דיני משפחה
עניין זה גרם למחלוקת קשה, שהעסיקה לא מעט עורכי דין, ובסופה חתמו השלושה על הסכם, שבו התחייבה האם להעביר לבנה ולכלתה 2/3 מהזכויות בנחלה ומנגד השניים ויתרו על כל זכות או טענה נוספת בקשר לזכויות בנחלה.
עוד באותו היום שבו נחתם ההסכם הזה, חתמו בני הזוג על הסכם ממון שבו נקבע שבמקרה של פרידה הבעל יעביר לאשתו חצי מהזכויות שיירש מאמו. הכוונה היא, שאם יירש חלק משליש הנחלה שנשאר בבעלות אמו – מחצית תעבור לאשתו.
אלא ששלוש שנים לאחר מכן חתמה האם על צוואה חדשה ובה חילקה את רכושה בין שני בניה, תוך נישול הבן השלישי – זה שקיבל 2/3 לפי ההסכם.
כעבור שנתיים היא נפטרה אולם כלתה – אשת האח המנושל – התנגדה לקיום הצוואה, בטענה שחמותה לא הייתה כשירה לערוך צוואה והיא נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת של שני בניה. לפיכך, היא ביקשה להורות שהרכוש יחולק לפי הדין –שווה בשווה בין שלושת האחים (כך שהיא תזכה במחצית מחלקו של בעלה במה שנותר מהנחלה לפי הסכם הממון).
האח המנושל, לעומת זאת טען שעד כמה שקשה לו עם זה, זו הצוואה שמשקפת את רצון אמו המנוחה.
בשלב הזה, טענו שני אחיו שגיסתם בכלל לא רשאית להתנגד לצוואה, בין היתר, בשל סעיף ויתור הזכויות עליו היא חתומה בהסכם עם אמם. הגשת ההתנגדות עכשיו, הם טענו, היא "חמדנות לשמה" ויש לדחות אותה על הסף.
אי אפשר למנוע
האם אותו ויתור באמת מונע מהכלה להגיש את ההתנגדות? תשובתו של סגן נשיא בית המשפט למשפחה בתל-אביב, נפתלי שילה לשאלה הייתה מעניינת.
תחילה השופט קבע כי סעיף ויתור הזכויות היה סעיף אקוטי בהסכם שבין המנוחה לבנה וכלתה. מטרתו הייתה להבטיח שאחרי שתעביר להם 2/3 מאדמתה הם לא יוכלו לגעת ב-1/3 הנותר. כלתה ידעה היטב על המשמעות הזו, כפי שעולה מההתכתבויות בין עורכי הדין ומטיוטות ההסכם, והסכימה מרצונה ומתוך מודעות לקבל שני שליש מהנחלה ולוותר על ירושה עתידית.
מכאן שלכאורה הצדק עם האחים. לגיסתם אין כל זכות לטעון טענה כלשהי כנגד העיזבון והתנגדותה חסרת תום לב. אבל, רק לכאורה, שכן כאן נכנסת טענת ההשפעה הבלתי הוגנת.
משמעות הטענה היא למעשה שהצוואה נחתמת תחת תרמית או הונאה. אם נמנע מהאישה להוכיח שהצוואה לא משקפת באמת את רצון המנוחה, לא נגיע לאמת. מניעה כזו תסתור את תקנת הציבור, בפרט כשמומחה מטעם בית המשפט סבר שהמנוחה באמת לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה שנתיים לפני מותה.
ולכן, בסיכומו של עניין, הדיון בהתנגדות ימשיך ובית המשפט יבדוק האם יש אמת בדברי הכלה.
- ב"כ התובעים: עו"ד שירה דונביץ'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד בעז קראוס, עו"ד עמית אלזם
* עורכת דין יסמין בן דוד עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין