הגבר הכיר את אשתו, אזרחית אוקראינה, באינטרנט לפני כשנתיים. לאחר שנישאו ביקשה האישה להיכנס ארצה יחד עם בתה אך נעצרה בידי משטרת הגבולות. פניות הגבר למשרד הפנים לא עזרו. ביהמ"ש הוא שאישר את כניסת האישה ובתה לישראל.
מערכת היחסים בין בני הזוג – ישראלי כבן 35 ואוקראינית כבת 32 – החלה בספטמבר 2013 כשהכירו דרך אתר אינטרנט. במרץ 2014, הזמין הגבר את האישה לחופשה בארץ, וזו נכנסה בתור תיירת. בני הזוג בילו במשותף כשבוע והגיעו להחלטה כי ברצונם להתחתן.
לשאלות בנוגע לאשרות כניסה לישראל:
פנה ל- עו"ד אזרחות ואשרות בישראל
לאחר מכן האישה חזרה לאוקראינה. כעבור חודשיים הצטרף אליה הגבר ופגש את ילדתה בת השש מנישואים קודמים. הגבר הביע את רצונו לגדל את בתה כילדתו שלו, השניים התחתנו בנישואים אזרחיים באוקראינה, והגיעו לישראל.
אלא שעם הגעתם, נעצרו האם ובתה על ידי משטרת הגבולות, שמנעה מהן להיכנס בטענה שאין להן אישורים מתאימים, והשתיים נאלצו לחזור לאוקראינה.
באוגוסט 2014 הגיש עבורן הגבר בקשה לאשרת כניסה, אך משרד הפנים דחה את בקשתו, ונימק זאת בכך שלא הוצגו ראיות משכנעות לכנות הקשר. משרד הפנים ציין, בין היתר, את תקופת ההיכרות הקצרה בין בני הזוג, שעיקרה מבוסס על קשר טלפוני ואינטרנטי.
הגבר ביקש לערער על החלטת משרד הפנים, אך נדחה, ולכן עתר בשמו ובשם זוגתו לבית המשפט לעניינים המחוזי בחיפה, כדי שיאפשר לאשתו ובתה להיכנס לישראל.
בתגובה, הודיע משרד הפנים כי לאחר בחינה מחודשת, הוא מוכן לקיים לעותרים שימוע נוסף בכפוף למחיקת העתירה.
בני הזוג סירבו להצעתו, ובדיון מקדמי הודיע משרד הפנים כי במידה שהעותרים יסכימו למחוק את עתירתם, הוא יאפשר את כניסת האישה ובתה לישראל לתקופה של 30 יום, בכפוף להפקדת ערבות בסך 60 אלף שקל.
גם הפעם בני הזוג סירבו להצעה, הפעם משום שהתנגדו לקציבת התקופה ולגובה הערבות, שלטענתם אינו מידתי ואינו סביר.
משרד הפנים הסביר כי למנהל לשכת האוכלוסין יש סמכות לקצוב ערבות עד סכום של 50,000 שקל לאדם המגיע ממדינה שלנתיניה יש נטייה להשתקע בישראל.
מכאן, טען כי פעל בהתאם לנהלי המשרד, וכי גובה הערבות נועד להבטיח את יציאת העותרת ובתה מן הארץ בבוא העת.
חוסר רגישות
סגן הנשיא השופט רון שפירא התקומם לנוכח התעלמותו המוחלטת של משרד הפנים מהעובדה שהעותרים הציגו ראיות לכך שהם נשואים.
השופט הסביר שבחינת בקשה של אזרח ישראלי לאפשר את כניסת בן זוגו, בפרט במצב בו הם נשואים, צריכה להתבצע ברגישות ראויה, המביאה לידי ביטוי את זכותו להינשא לפי בחירתו החופשית, וכן את יכולתו הכלכלית.
לדברי השופט, משרד הפנים כלל לא העלה טענה לפיה הנישואים אינם נישואי אמת, ובנסיבות אלו, היה ראוי לקבוע את גובה הערבות בהתאם לנוהל המתייחס לבני זוג המבקשים להיכנס יחדיו לישראל בעקבות נישואים בחו"ל, בניגוד לנוהל עליו הסתמך משרד הפנים, ושמטיל על בני הזוג ערבות של 15 אלף שקל בלבד בתוספת 5,000 על הקטינה.
השופט הבהיר בהקשר זה, כי זו הדרך הראויה לטפל בעותרים, אף שהם לא מבקשים להיכנס יחדיו, שכן העותר כבר נמצא בישראל.
בעקבות זאת הפחית השופט שפירא את הערבות הגבוהה שהטיל משרד הפנים על האישה ובתה והעמיד את גובה הערבות על 20,000 שקל. בינתיים, השופט גם אישר את כניסתן לתקופה של 60 יום לצורך הסדרת מעמדן.
משרד הפנים חויב לשלם לעותרים 5,000 שקל עבור הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ העותרים: עו"ד דניאל מישור
- ב"כ המשיב: ע"י פרקליטות מחוז חיפה, מחלקה אזרחית ומנהלית
* עו"ד יזהר גביש עוסק באזרחות ואשרות בישראל.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין