הילדים נסעו "לסבתא" ולא חזרו

ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל באחרונה את בקשתו של אב לשלושה ילדים, והצהיר כי אמם הוציאה אותם מישראל שלא כדין, ובכך הפרה את אמנת האג.

גבר ואישה הכירו בישראל ונישאו בשנת 2008. מאז ועד היום הם התגוררו בארץ. ברבות השנים נולדו להם שלושה ילדים, כיום בני 7, 5 ו-3. כרגיל, גם בשנה החולפת הוריהם רשמו אותם לבתי ספר וגנים לשנת הלימודים הקרובה.

לייעוץ בענייני משמורת:

עורך דין דיני משפחה

באמצע אוגוסט, בעיצומה של חופשת הקיץ, נסעה האם עם הילדים לרוסיה ומאז הם לא שבו. האב ההמום סיפר שהאם הודיעה לו כי הם בסך הכל נוסעים לחופשה בארץ אצל סבתם – אמה של אשתו.   

האב ההמום, שכמובן טען כי מעולם לא הסכים שהקטינים יעזבו את הארץ, הגיש בביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה בקשה, במסגרתה ביקש לקבוע שישראל היא מקום מגוריהם של הילדים וכי החרקתם נעשתה שלא כדין, ומהווה הפרה של אמנת האג העוסקת בהחזרת ילדים חטופים.

האם לא השיבה לבקשה וכתבי הטענות נשלחו אליה בדואר אלקטורני. בנוסף, השופטת אילת גולן-תבורי הורתה לשלוח את מסמכי הבקשה לאמה המתגוררת בישראל, כאמור.

כמו כן, ביהמ"ש ביקש את תגובת הרשות המרכזית בישראל, שהשיבה כי המבקש אכן פנה בבקשה לעזור לו להחזיר את הילדים ונערכה פנייה לרשות המרכזית ברוסיה בעניין.

בבית המשפט האב הציג מסרונים ששלחה לו האם, בהם נכתב שהיא לא מתכוונת להחזיר את הילדים. הוא לא הצליח לדבר עם הילדים או לאתר בדיוק היכן הם נמצאים. 

האב טען כי האם הרחיקה ממנו את ילדיו שלא כדין ובניגוד לאמנת האג, וסיפר כי למיטב ידיעתו הם עדיין ברוסיה. הוא אף סיפר כי לא הגיש תביעה ברוסיה שכן בקשת הרשות המרכזית התקבלה ונשקלת.

בקשה ראויה

השופטת גולן-תבורי קיבלה את הבקשה וקבעה כי הרחקת הילדים מישראל נעשתה שלא כדין.

לפי סעיף 15 לאמנת האג, הרשויות של המדינה הזרה רשאיות לדרוש מהמבקש להשיג מרשויות המדינה שממנה הילדים הוצאו, החלטה שלפיה הרחקת הילדים נעשתה שלא כדין. הסעיף ממשיך וקובע כי "הרשויות המרכזיות של המדינות המתקשרות יסייעו עד כמה שאפשר למבקשים להשיג החלטה או קביעה כאמור.

השופטת הסבירה כי לאורך השנים בתי המשפט קבעו כי גם ההורה יכול לפנות בבקשה שכזו, ואין הכרח שהפנייה תיעשה על ידי המדינה הזרה – רוסיה, במקרה הנוכחי – והדבר אף מעוגן בתקנות סדר הדין האזרחי.

השופטת ציינה כי ביהמ"ש העליון קבע בעבר כי השימוש בסעיף ייעשה במשורה, שכן מדובר בבקשה במעמד צד אחד, ועצם האפשרות להגישה לא הופכת אותה לראויה בכל מצב.

ואולם, לנוכח נסיבות המקרה והמסרונים שהציג האב, השופטת קבעה כי "במקרה דנן, יש הצדקה למתן סעד הצהרתי, שהרי דחייתו ובפרט נוכח מחדלה של המשיבה מלהגיב או להתייצב – יהא ריקון ההוראה מתוכנה, ודומה כי למקרים מעין אלה נועדה".

השופטת הדגישה כי החלטתה אינה מתיירת את הצורך להגישה תביעה מתאימה ברוסיה ואינה מונעת מהאם להציג טענות להגנתה בהליך שיתקיים במדינה שבה נמצאים הילדים, או בכל הליך אחר.

לקריאת ההחלטה לחצו כאן 

• ב"כ המבקש: עו"ד שירי רובינס גולן

* עורכת דין אורית גליקין עוסקת בדיני משפחה

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין