אישה טיילה בשמורת טבע באזור הכנרת ונפצעה בכתף לאחר שהחליקה. היא תבעה פיצויים מרשות הטבע והגנים אך ביהמ"ש דחה את תביעתה וקבע: התובעת לא טיילה עם נעליים מתאימות.
האישה, הנמצאת בשנות ה-50 לחייה, טענה שבעת טיול בשמורת הטבע "המג'רסה" היא נפלה במעבר בין המסלול היבש למסלול הרטוב. היא נפצעה בכתף, ומומחה מטעם בית המשפט קבע לה 13% אחוזי נכות.
לייעוץ בענייני נזיקין:
עו"ד דיני נזיקין
לטענתה, היא החליקה בגלל צמחיה ("ירוקת") שהייתה במקום, והגישה תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בתל-אביב נגד רשות הטבע והגנים ונגד חברת הביטוח שלה – הראל.
התובעת סיפרה שנעלה נעלי קרוקס מתאימות להליכה במים. לדבריה, היא הבינה בדיעבד שנפלה בגלל הירוקת. לעומת זאת, כשפנתה לביטוח לאומי ולרופאיה, טענה שהחליקה על בטון רטוב.
לדבריה, היא לא הוזהרה מפני החלקה במקום.
בעלה שטייל איתה, טען שגם הוא הלך עם נעלי קרוקס וסיפר שראה ירוקת במקום. לאחר שבוע חזר למקום וצילם אותו.
בנוגע לשלט אזהרה שנמצא במקום, הוא טען שלא קרא אותו, שכן לשלט הייתה צמודה פרסומת, והוא "לא הגיע לקרוא פרסומות".
הנתבעות כפרו באחריותן וטענו שהתובעת הלכה עם נעליים לא מתאימות, והאחראי על המתחם אף טען שהנעליים היו משופשפות.
לטענת הנתבעות, השטח היה מטופל ומתוחזק היטב מדי בוקר, לא הייתה שום ירוקת ובכל מקרה הנפילה היא חלק מסיכוני החיים הרגילים במסגרת טיולים בחיק הטבע.
סיכון טבעי
לא יהיה סביר לקבוע שרשות הטבע והגנים אחראית לנזקים של כל מי שנופל בטיול בטבע, הסבירה השופטת אורלי מור-אל. השמורה היא אתר מוכרז ומתוחזק היטב. המים והשבילים הם חלק מהשמורה ולא ניתן להגדירם כ"דבר מסוכן".
החלקה במקום בו יש בטון, אבנים ומים היא בגדר סיכון טבעי ורגיל, קבעה השופטת. התובעת שבחרה לטייל בטבע הייתה צריכה לנהוג בזהירות, ובמיוחד כשהוזהרה שעליה להצטייד בנעלי הליכה מתאימות למים.
"אני בספק רב אם נעלי קרוקס הן נעליים מתאימות להליכה במים, גם התובעת שהיא מורה ומרכזת שכבה במקצועה, הסכימה, כי לתלמידי בית הספר אסור בדרך כלל להגיע לטיולים נעלי קרוקס, אלא כנעליים חליפיות לנעלי ההתעמלות ככל שאלה נרטבות. מכל מקום, בוודאי שהליכה בנעליים בלויות ומשופשפות היא בגדר נטילת סיכון בלתי סביר", כתבה השופטת בפסק הדין.
כמו כן, השופטת ציינה שבתמונה היחידה שצולמה על ידי בעלה של תובעת, לא רואים שום ירוקת.
בצילומים שהגישו הנתבעות לבית המשפט נראה שלט המורה לנעול נעליים מתאימות. בהקשר זה השופטת דחתה בשתי ידיים את עדותם המיתממת של התובעת שטענה כי לא קראה את השלט לעומק, ובמיוחד את עדותו של בעלה שהתעלם בגלל פרסומת.
"לא מצאתי כל חוסר סבירות בתחזוקה של המקום ובירידה מהשביל היבש אל השביל הרטוב, התובעת בחרה להלך במסלול הרטוב והיה עליה לבחון את פני השטח, להצטייד בנעליים מתאימות ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים", סיכמה השופטת ודחתה את התביעה.
עוד נקבע כי התובעת תשלם הוצאות משפט בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ישראל עובדיה
- ב"כ הנתבעות: עו"ד זילברברג
* עו"ד ליאת רדא עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין