נהגת שהחליקה עם רכבה ביום גשום, גרמה לתאונה שבעקבותיה נהרג עובּר. היא הורשעה בגרם מוות ברשלנות וביקשה מביהמ"ש להימנע מעונש מאסר. המשפחה שנפגעה צידדה בה וביקשה להקל בעונשה. מהו העונש הראוי במקרה כזה?
בבוקר גשום וחורפי בינואר 2012, נהגה אישה ברכבה מירושלים לכיוון היישוב בר גיורא. כשהגיעה לעיקול, היא סטתה לפתע מנתיב נסיעתה לנתיב הנגדי, והתנגשה חזיתית ברכב שהגיע ממול, בו נסעו באותה העת אישה הרה, בעלה ושלושת ילדיהם.
לייעוץ בנושא תעבורה:
פנה לעו"ד דיני תעבורה
האישה, שהייתה בשבוע ה-24 להריונה, נחבלה בבטנה, ונגרמה לעובּר מצוקה שהצריכה ניתוח קיסרי. הוולד הוצא ללא דופק ונשימה, ובזכות התערבות הרופאים הדופק שלו חזר. אולם לרוע המזל, הוא נפטר כעבור שעתיים.
בעקבות מותו, הוגש נגד הנהגת כתב אישום המייחס לה עבירות של גרימת מוות ברשלנות, סטייה מנתיב, נהיגה בחוסר זהירות וברשלנות, וגרימת נזק לאדם או לרכוש.
הדיון בתיק עוכב, משום שבעת הגשת כתב האישום עסק העליון במקרה דומה, שבו נדרש הכרעה לשאלה האם נאשם שפגע בעובּר – אשר לא מוגדר "כאדם" בחוק - עבר עבירה של גרימת מוות ברשלנות.
באותו מקרה העליון ענה על השאלה בחיוב, ובתנאי שבעקבות התאונה העובר נולד חי, ולאחר מכן מת. בשל קביעה זו, הנהגת הפוגעת הודתה במיוחס לה והורשעה.
שירות המבחן ציין בתסקיר לעונש, כי הנאשמת, בת 35 ואם לשלושה קטינים, לקחה אחריות על התאונה, גילתה רגישות ואמפטיה לנפגעים, הביעה דאגה למצבם ושמרה עמם על קשר. שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בפועל, ולשקול ענישה במסגרת שירות לתועלת הציבור בהיקף שעות נרחב.
המדינה הסכימה לכך שיש להתחשב בעובדה שעברה התעבורתי של הנהגת אינו מכביד, ושהיא הודתה באשמה והביעה חרטה. לכן, ביקשה להטיל על הנהגת עונש קל של 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ופסילת רישיון ל-6 שנים.
הנהגת ציינה, כי מעדותו של בוחן התנועה עלה שהיא לחצה על הבלם בזמן החלקה על כביש רטוב, מתוך חוסר מיומנות בנהיגה, באופן שגרם לגלגלים להינעל. לשיטתה, קביעה זו מעידה שמדובר בהתנהגות בשעת חירום, ואחריותה לתאונה היא במדרג הנמוך של רשלנות.
הנהגת ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן והוסיפה, כי מקור פרנסתה יפגע משמעותית אם לא תוכל להחזיק ברישיון נהיגה.
המשפחה הנפגעת הגישה לביהמ"ש מכתב תמיכה בנהגת, בו התבקש להקל בעונשה של הנאשמת, שנקלעה לתאונה במזג אוויר גשום ללא כוונה תחילה.
גם לעובּרים מגיעה הגנה
"מלאכה קשה בפני בית המשפט אשר צריך לגזור את דינה של הנאשמת שהינה אדם נורמטיבי, אשר ביצעה את העבירות שיוחסו לה וגרמה לתאונת הדרכים שבה נפגעה אישה הרה אשר בסופו של דבר נפטר הרך הנולד" כתב השופט נאיל מהנא מבימ"ש השלום לתעבורה בירושלים.
השופט הוסיף, כי במקרה זה לא מדובר ברשלנות ברף העליון המחייבת ענישה מחמירה כמקובל, אך עם זאת, המלצת שירות המבחן להימנע מעונש מאסר מחטיאה את מטרת הענישה וגורמת לזילות בחיים. לכן, אף שבחוק העונשין הישראלי אין הגנה ממשית על חיי עובּרים מפני עבירות המתה, קבע השופט, לא ניתן להימנע מהטלת מאסר על מי שגורם למותם.
לבסוף, השופט הטיל על הנאשמת 30 ימי מאסר בפועל, אולם הורה שתרצה אותם בדרך של עבודות שירות. כמו כן, נפסל רישיונה לשנתיים. בנוסף, הוטלו על הנאשמת פסילה ומאסר על תנאי, והיא חויבה לפצות את אם העובר ב-4,000 שקל.
משקבע בית המשפט העליון כי ולד בהיותו עובר הינו "אדם" ואם מותו נגרם מתאונת דרכים, ניתן להרשיע את הגורם לתאונה בגרימת מוות ברשלנות. לפיכך, האבחנות שעשה בית המשפט בעיתיות הן שכן ערך חיי העובר אינו "זול" יותר מחיי אדם בוגר שהרי העונשים המוטלים בימים אלה על עבירות דומות הינם בדרך כלל של מאסר בפועל לחודשים רבים.
-
ב"כ המאשימה: עו"ד יובל קידר
-
ב"כ הנאשם: עו"ד אילון אורון ועו"ד מיטל כהן אפללו
* עו"ד שי גלעד עוסק בדיני תעבורה ובדין הפלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק. שמות באי הכח לא אוזכרו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין