האישה נפצעה בברכהּ כשעשתה קניות עם בעלה. לאחר מכן הסתבר שעל הרצפה היה חומוס, והוא שגרם לה להחליק. השופט קבע: המרכול היה צריך לשמור על רצפה נקייה.
התאונה התרחשה ב-2011. האישה, שהייתה אז כבת 50, הגישה בבית משפט השלום בקריית גת תביעה לפיצויים נגד "אושר עד", המפעילה רשת מרכולים.
לדבריה, היא הלכה לסניף המרכול בבני-ברק יחד עם בעלה, שבשלב מסוים הלך להביא כמה מצרכים ממקום אחר בתוך הסופר. בעודה מתקדמת עם העגלה, לפתע היא החליקה בסיבוב. היא לא נפלה ארצה, אבל הרגל שלה הסתובבה ואז היא הבחינה בחומוס מרוח.
לייעוץ בנזקי גוף:
עו"ד נזקי גוף
אף על פי שחשה כאב ברגל, היא חשבה שלא מדובר בפציעה חמורה ולכן לא התלוננה באופן מיידי. רק כעבור חמישה ימים, כשראתה כי מדובר בנזק רציני, היא החליטה להתלונן.
בעלה של התובעת העיד באופן דומה, וסיפר שכשחזר עם כמה מצרכים, ראה את אשתו מחזיקה את הרגל וסובלת. הוא הפנה את ראשו אל הרצפה והבחין במשהו שומני. הסתבר שזה היה חומוס, שכנראה דרכו עליו אנשים רבים לפני כן.
"אושר עד" – הנתבעת – טענה כי ישנה הקפדה רבה על הניקיון, ובכל משמרת מועסקים כשמונה עובדי חברת ניקיון ומפקח מטעם החברה.
מנהל הסניף ציין שהתובעת נפלה כשעה לאחר שהסניף נפתח, כך שיש להניח שהמקום היה נקי. אם משהו נפל, הרי שהדבר קרה זמן קצר לפני התאונה ולכן הנתבעת אינה אחראית.
אלא שהנתבעת לא צירפה את תיעוד המצלמות המכסות את שטח המרכול, שהיו יכולות לשפוך אור על העניין.
בהיעדר ראיה נגדית
סגן הנשיאה השופט אור אדם הסביר כי למרות התלונה המאוחרת, בהיעדר כל ראיה נגדית, יש לאמץ את גרסת התובעת ובעלה.
הנתבעת נמנעה מלהביא את הסרטונים או להעיד מישהו מעובדי הניקיון שיספר מתי נוקה האזור. בהיעדר כל עדות אחרת, ולנוכח עדות התובעת ובעלה, סביר להניח כי אכן מדובר בחומוס שנשפך על הרצפה מבלי שנוקה, כפי שהיה ניתן לצפות באופן סביר מהנהלת המרכול ועובדי הניקיון מטעמה.
"בית עסק כדוגמת מרכול חייב לשמור באופן סדיר על רצפה נקייה, לבל יחליקו הקונים והמבקרים" כתב השופט.
עם זאת, השופט ייחס לתובעת 20% מהאחריות לתאונה. "אדם היוצא לקניות במרכול, יודע היטב כי אפשר שמי מהקונים שלפניו יפיל מוצר כלשהוא שיגרום לנפילה או להחלקה. מידע בסיסי זה מחייב זהירות, שהפרתה מחייבת הטלת אשם תורם", הסביר השופט.
מכאן עבר הדיון לשאלת הנזק. מומחה מטעם בית המשפט קבע שהתובעת סובלת מ-10% נכות קבועה, בגין הפגיעה בברכה. עוד קבע המומחה נכויות זמניות גבוהות יותר בשיעורים שונים בחודשים שלאחר התאונה.
יחד עם זאת, השופט ציין שיש להתחשב בכך שעוד לפני התאונה, התובעת סבלה משורה ארוכה של בעיות רפואיות, הייתה תלותית מאד, ולא הייתה מסוגלת לצאת לבד מהבית. משכך, הבהיר השופט, התוספת שגרמה התאונה הנוכחית היא מינורית, ונוגעת רק לכך שכעת התובעת זקוקה להליכון.
בסיכומו של דבר, השופט קבע שהנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 88,000 שקל. לאחר ניכוי סכומים שכבר קיבלה מביטוח לאומי, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת 22,000 שקל בתוספת עלות חוות דעת המומחים, הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 5,850 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אריה הופמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שאולה ברג
* עו"ד מיכאלה מזרחי עוסקת בנזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין