שתי משפחות רכשו חבילת נופש ולכל אורך שהותן סבלו מתקלות רבות במלון. הן תבעו את סוכנות הנסיעות וביהמ"ש קיבל את תביעתן.
שתי משפחות רכשו מ-"קווי חופשה" ו-"אופיר טורס" חופשה של שבעה לילות בברצלונה במלון ארבעה כוכבים. למרבה הצער, החופשה הפכה לטירונות: המיזוג במלון לא תמיד עבד, המגבות לא הוחלפו, וברוב הזמן לא היו מים חמים במקלחות.
החופשה התקלקלה?
פנו ל- עורך דין צרכנות
המשפחות הגישו באמצעות עו"ד עופר רון תביעה בבימ"ש השלום בחיפה נגד "קווי חופשה" ו"אופיר טורס", ובה תבעו פיצויים בסך 143,000 שקל על החזר עלות החופשה ועוגמת נפש.
התובעים טענו כי הנתבעות הפרו את התחייבותן לספק להם מלון ראוי, ואף לא דאגו למלון חלופי, על אף שנמסרה להן התראה "בזמן אמת" על התקלות.
עוד נטען כי הנתבעות הטעו את התובעים משיקולים מסחריים, שהרי לא היו רוכשים את חבילת הנופש אם היו יודעים על מצב המלון. כתוצאה מכך, הם נאלצו לסבול ולבזבז זמן מול נציגי המלון האדישים ומול נציגי סוכנויות הנסיעות בברצלונה ובארץ.
בראיות שהגישו הצדדים התברר כי המלון עצמו אישר שהתקלות נמשכו כשלושה חודשים.
הנתבעות, שיוצגו על ידי עו"ד בועז שולמן, העידו כי לא ידעו על התקלות, וטענו, בין היתר, כי הן אינן אחראיות לתקינות המערכות במלון. "אופיר טורס" העבירה את התלונה אל "קווי חופשה", שהעבירה אותה אל ספקית שירותי התיירות בספרד, שפנתה אל המלון. מהמלון נמסר כי אכן היו תקלות שתוקנו באותו היום.
לשיטת אופיר טורס אין לה שום יריבות מול התובעים, כיוון שהיא פעלה כסוכנות תיווך בינם לבין קווי חופשה, שביצעה את ההזמנה במלון.
עוד נטען כי הנתבעות פועלות מול מאות מלונות ברחבי העולם ואינן יכולות לדעת מה מצבם בכל רגע נתון.
הפרת חוזה
השופט אורי גולדקורן העדיף את גרסת התובעים, שנתמכה בעדויות של תיירים נוספים, ולפיה התקלות נמשכו לכל אורך שהותם במלון, והצעד היחיד שנקטה אופיר טורס היה הפנייתם אל נציג לא רלוונטי. הנציג השני הרלוונטי, היה בקשר עם המלון ועם סוכנויות הנסיעות, אך לא יצר קשר עם התובעים.
השופט קבע כי לאופיר טורס היה חוזה עם התובעים. היא אמנם "הפעילה" את קווי חופשה, אך זה לא מסיר מכתפיה את החובה לטפל בתלונה. התובעים ביצעו את ההזמנה ממנה ושילמו לה.
השופט הסביר כי על אופיר טורס חלות שתי חובות: חובת הגילוי וחובת הטיפול. חובת הגילוי הופרה בכך שאופיר טורס לא יִידעה את התובעים על אודות הפסקות מים תכופות במלון, לפחות באופן כללי.
גם אם אינה יכולה לבדוק בכל העולם, בימינו זה לא כל כך מסובך, ויש הרבה גורמים מעורבים – קווי חופשה, וסוכנויות מקומיות – שהם ה"עיניים" של אופיר טורס בברצלונה, הבהיר השופט.
חובת הטיפול הופרה גם היא, שהרי התלונה הופנתה לגורם הלא נכון, ופנייתו של עורך הדין לא נענתה, והתקלות נמשכו.
עם זאת, השופט דחה את התביעה נגד קווי חופשה. לדעתו, בינה לבין התובעים לא "נחתם חוזה". בתוך כך השופט ציין כי לא נטענה עילה נזיקית כלפי קווי חופשה.
בסופו של דבר, השופט קבע כי אופיר טורס תפצה בסך 25,000 שקלים על עוגמת הנפש שגרמה לתובעים (2,500 שקל לאדם), ותשלם להם שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.
לקריאת פסק הדין בעניין בן רחמים ואח' נ' קווי חופשה ואח' לחצו כאן
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.