הרופאים, למרבה הצער, לא תמיד צודקים. אבחנות שגויות, טיפול רשלני או מתן תרופות לא מתאימות עלולים לגרום לנזקים בלתי-הפיכים למטופל. מתי ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר ברשלנות רפואית ומה אפשר לעשות במקרים כאלה? עו"ד דוד פייל ריכז את השאלות הנפוצות בתחום, שהוא עדיין טריטוריה לא מוגדרת.
מאת: עו"ד דוד פייל
ההגדרה המשפטית של רשלנות רפואית היא "מצב בו נגרם למטופל נזק, כתוצאה ממתן טיפול רפואי, תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה הנדרשת". הגדרה זו מקפלת בתוכה אין-ספור מקרים, בהם הטיפול הרפואי החטיא את מטרתו והזיק למטופל במקום להועיל לו.
גם רשלנות באבחון של מחלה, טיפול תרופתי שאינו מתאים או נזק שנגרם בעת בדיקה או טיפול - כל אלה ועוד עלולים להביא את הרופאים אל בית המשפט בתפקיד הנתבעים.
כדאי לזכור, כי החוק לא קובע פיצוי כספי מוחלט בתביעות של רשלנות רפואית. עם זאת, הפסיקה קבעה מספר קריטריונים לחישוב גובה הפיצוי, ועל כך בהמשך.
במדריך זה ננסה לתת כלים לאבחונה של רשלנות רפואית ולהציע דרכים לפעולה במקרה שאכן נגרם נזק כתוצאה ממנה.
האם הנזק נגרם כתוצאה מטיפול לקוי או מאבחון שגוי?
הנזקים מהם סובל המטופל עלולים להיגרם כתוצאה מניתוח כלשהו (כירורגי, פלסטי וכו'), מלידה או ניתוח קיסרי, מטיפול אורטופדי או טיפול שיניים או מכל סוג אחר של טיפול רפואי.
רשלנות בטיפול יכולה להיות גם במתן הוראה על טיפול לא מתאים או במתן טיפול תרופתי שאינו נכון - בתרופה עצמה או במינון.
האבחון, שנעשה עוד לפני הטיפול, יכול גם הוא להיות סוג של רשלנות רפואית. אם, למשל, הרופאים לא אבחנו את התפרצותה של מחלה כלשהי בבדיקות, נתנו חוות-דעת שגויה על תוצאות בדיקה או לא גילו מום בעובר במהלך בדיקות ההיריון, הרי שניתן לטעון לרשלנות רפואית.
האם הנזק צריך להיות חמור ובלתי-הפיך על-מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?
ככלל, כל נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית הוא בר תביעה. עם זאת, כיוון שמדובר בתביעות מורכבות ויקרות ל"הפקה", הכדאיות הכלכלית בהגשת תביעה היא רק במקרים בהם נגרם נזק משמעותי ולא חולף. נזק משמעותי מתבטא בדרך כלל בקביעת אחוזי נכות, הנקבעים על ידי מומחה רפואי.
מה נדרש כדי להגיש תביעה?
על התובע להצטייד בחוות דעת רפואית, ולעיתים אף נדרשות מספר חוות דעת.
חוות הדעת צריכה לתאר את השתלשלות האירועים, לדון בהתנהלות הרפואית ולהסביר במה חרגה ההתנהלות מהפרקטיקה המקובלת וכיצד היה הצוות הרפואי צריך לנהוג. כמו כן, יש לציין מהו הנזק שנגרם כתוצאה מההתרשלות.
נגד מי להגיש את התביעה?
במרבית המקרים התביעות מוגשות כנגד המוסד הרפואי בו טופל הנפגע: קופת-החולים או בית- החולים. במקרים אלה לא תוגש תביעה אישית כנגד הרופא שהתרשל.
תביעה אישית כנגד רופא תוגש במצבים בהם טופל הנפגע באופן פרטי על ידי הרופא, למשל רופא-שיניים או כירורג פלסטי. גם אם הפניה לרופא הפרטי נעשתה ביוזמת קופת החולים ניתן להגיש את התביעה כנגד הרופא הרשלן.
מי רשאי להגיש את התביעה בשם המטופל-הנפגע?
ישנם מקרים בהם נבצר מהמטופל עצמו להגיש את התביעה והיא תוגש על-ידי באי-כוחו. כך, למשל, הורים יכולים להגיש תביעה בשמו של בנם הקטין, שכן ע"פ החוק הם משמשים גם כאפוטרופסיו.
במקרה בו המטופל-הנפגע נפטר, תוגש התביעה באמצעות עזבונו. כלומר, באמצעות היורשים החוקיים שלו.
התביעה תוגש ע"י אדם אחר גם במקרים בהם הנפגע אינו כשיר משפטית עקב מצב הנפשי או הפיזי: למשל, אדם מבוגר הלוקה בתשישות נפש ואינו יכול לקבל החלטות בעצמו. גם מי שבעקבות הרשלנות הרפואית מוגדר כצמח, זכאי שאפוטרופוס שימונה עבורו יגיש בשמו את התביעה.
כיצד ייקבע גובה הנזק?
הפיצויים נקבעים על-פי מספר ראשי-נזק, שנבחנים על ידי בית המשפט. בסופו של התהליך מוענק פיצוי לכל ראש-נזק בנפרד. בין סעיפי הפיצוי ניתן למצוא גם פיצוי על כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, פיצוי על אבדן כושר השתכרות בעבר ובעתיד, וכן פיצויים בגין הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניידות, עזרה מבחוץ וכו'.
התיישנות תביעה בגין רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים. נשאלת השאלה, מתי מתחילים לספור את תקופת ההתיישנות?
כאשר מדובר ברשלנות בטיפול, לרוב מתחילים למנות את ההתיישנות במועד האירוע עצמו.
לעומת זאת, ישנם מקרים בהם לא ניתן להצביע בזמן אמת על אירוע מסוים, אלא רק עם גילוי הנזק. למשל, כאשר התברר שאדם חלה במחלה מסוימת, שניתן היה לאבחן חודשים רבים קודם לכן.
כאשר מדובר בתביעות של קטינים, ההתיישנות נספרת מהיום בו מלאו לקטין 18 שנים, ולכן תביעתו תתיישן בהגיעו לגיל 25.
לסיכום
כולנו זקוקים מידי פעם לטיפול רפואי. אנו סומכים על הרופא והצוות הרפואי שיעזרו לנו, שידעו לאבחן את הבעיה ולתת לנו את הטיפול הטוב ביותר. אך מה קורה כאשר ישנה טעות? כאשר בעקבות החלטה שגויה של רופא נגרם נזק למטופל? לצערנו, ישנם יותר ויותר מקרים של רשלנות רפואית בארץ ובעולם.
לפניכם מספר נקודות שצריכות להדליק נורה אדומה, שייתכן שהן מעידות על רשלנות רפואית:
אם הטיפול לא תואם את תלונות המטופל ומתמקד רק בסימפטומים בעוד גורם המחלה ממשיך להתפתח;
אם המצב מחמיר למרות הטיפול;
אם אתם נתקלים תירוצים והתחמקויות של הצוות הרפואי לשאלותיכם;
אם שמתם לב שחסרים מסמכים ושהתיעוד ברישומים הרפואיים אינו מדויק ולוקה בחסר;
אם יש לכם "תחושת בטן" שמשהו לא בסדר אבל אינכם יודעים לשים ה אצבע על הדבר עצמו -
אם נגרם לכם נזק גופני ואתם בדעה, שהנזק יכול היה להימנע אם הרופאים היו נוהגים אחרת -
גשו ליעוץ משפטי ובדקו את העניין לעומק. מדובר בזכויות הרפואיות שלכם, בבריאותכם ובבריאות הקרובים אליכם.
* הכותב הוא עורך דין העוסק בתחום הביטוח.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין