בית המשפט המחוזי דן בגבול הדק שבין ויכוח לגיטימי בין בעל לאשתו לבין ויכוח אלים ופלילי. הבעל, שהורשע בבית משפט השלום בעבירות של איום ותקיפה סתם, זוכה פה אחד בהרכב של שלושה שופטים.
באוגוסט 2013 ביקשה אישה מבעלה לשמור על בנותיהם מאחר שהיא יוצאת לחתונה. הגבר, שלא הסכים, אמר לאשתו: "את לא יוצאת, היום זה יקרה, את לא תצאי", ובהמשך תפס בחוזקה בפרק כף ידה השמאלית. האישה רצה לחלון וזעקה לעזרה. כשהרימה את שפופרת הטלפון כדי להתקשר למשטרה, הגבר חטף את המכשיר וזרק אותו לרצפה.
עומד נגדכם הליך פלילי?
פנו ל- עורך דין פלילי
בסופו של דבר הבעל הוא שהתקשר למשטרה ונעצר. בכתב הערבות לשחרורו נאסר עליו להיפגש עם אשתו במשך 15 ימים. אולם בניגוד להתחייבותו, הוא נכנס כעבור כשבוע לביתו בשעת לילה מאוחרת. כשאשתו החלה לחייג למשטרה, הוא ביקש שלא תעשה זאת וברח מהמקום.
בבוקר המחרת הוא חזר שוב, דפק בדלת וביקש להיכנס. האישה סירבה להכניס אותו והתקשרה למשטרה.
נגד הבעל הוגש כתב אישום ובפברואר 2015 הוא הורשע בעבירות של איומים, תקיפה סתם של בת זוג והפרת תנאי שחרור.
בגזר הדין התחשב בית המשפט בעובדה שהאישה בכלל לא רצתה להתלונן, ושמי שבפועל פנה למשטרה היה הגבר, שביקש את עזרתה להכניס את האירועים לפרופורציה. בנסיבות אלו נגזרו עליו 11 ימי מאסר – כמספר ימי המעצר שכבר ריצה, ומאסר על תנאי.
במרץ 2015 הגיש הגבר ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביחס לעבירת האיומים טען שהדברים שאמר לאשתו נאמרו במהלך ויכוח, ולא ניתן לייחס להם כוונה פלילית. ביחס לתקיפה הוא טען שנגיעה קלה או תפיסת יד אינה בהכרח מעשה פלילי ואפילו אשתו לא ראתה בכך התנהגות חריגה או מאיימת. הגבר ציין שמעולם לא נהג כלפי אשתו באלימות, וכי אף היא מבקשת לשקם את יחסיהם.
עוד טען הגבר, שהגיע לדירה כדי לחפש את הטלפון שלא וזה לא אומר שהפר את תנאי השחרור.
המדינה מנגד טענה שהאיומים והמעשים לא מתנתקים מהאווירה, ושמשמעותם היא איומים על גופה וחירותה של האישה, בייחוד כשרגע לאחר מכן המערער חסם את דרכה החוצה.
איום?
השופטים יואל עדן, יעל רז-לוי ואב"ד השופט יורם צלקובניק החליטו פה אחד לזכות את המערער מעבירות האיום ותקיפת בת הזוג.
השופטים סברו שהאישה לא ראתה בדברי בעלה איום ואף העידה כי "זה לא היה ממש איום". אמנם החלטה בתיק אלימות במשפחה לא אמורה להסתמך על התחושה הסובייקטיבית של המתלוננת, אולם עמדתה בהחלט יכולה להטות את הכף לעבר פרשנות מקלה.
ניתן לפרש את דברי הבעל ככאלה המגבילים את החירות של אשתו, כתבו השופטים, אולם בנסיבות המקרה הנוכחי, הדברים נאמרו במהלך ויכוח בין בני הזוג, לא כאיום, אלא כהבעת הדעה.
האישה גם לא ראתה באירוע ה"תקיפה" ככזה המחייב את התערבות המשטרה ולמעשה הבעל הוא זה שפנה אליה מיוזמתו. עצם תפיסת יד יכולה אמנם להיחשב כעבירה של תקיפה סתם, אך גם יכול גם להיות שלא היה לה היבט אלים, שהרי לא מדובר במכה, דחיפה או הפעלת אלימות, אלא באחיזה רגעית.
עם זאת, בדעת רוב של השופטים רז-לוי וצלקובניק הוחלט שהמערער כן הפר את תנאי השחרור כשנכנס לדירה למרות הצו וניסה ליצור עם אשתו קשר, ולכן ההרשעה והעונש על עבירה זו נותרו על כנם.
- ב"כ המערער: עו"ד סגי זקס
- ב"כ המשיבה: עו"ד מ' ויינשטיין
* עו"ד חיים דויטש עוסק במשפט פלילי ובדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין