בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי ילדיו של האב המנוח ישיבו את כספי העיזבון שלקחו ללא אישור כדי לשלם חובות מס בגרמניה. נקבע כי מנהל העזבון הוא היחיד שמוסמך להחליט איזה שימוש ייעשה בכספים.
י' וש' הם אחים שמתגוררים מחוץ לישראל. לאביהם חשבון בנק על שמו ועל שם אשתו, שנפטרה בשנת 2007. בשלב מאוחר יותר, צורפו הבנים לחשבון. האב ניסח צוואה בה התייחס לכספים שבחשבונו ככספים בבעלותו הבלעדית, וציין שבניו נוספו לחשבון רק מטעמים של נוחות אדמיניסטרטיבית.
זקוק לסיוע בתחום הצוואות?
עורך דין צוואות
ביולי 2014 נפטר האב, וכחמישה חודשים לאחר מכן מונה מנהל עיזבון על פי צוואתו. במהלך פברואר 2015, קיבל מנהל העיזבון פירוט לגבי החשבון, ואז גילה כי במועד הפטירה היו בחשבון האב כ-4.8 מיליון יורו, וכשלושה חודשים לאחר מכן בניו משכו כמחצית מהסכום.
מנהל העיזבון מיהר לבקש מביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב, לחייב את הבנים להחזיר את הכספים שלקחו מהחשבון בניגוד לצוואת האב שהסמיך אותו – ורק אותו – לפעול בחשבון.
בביהמ"ש לענייני משפחה טענו הבנים שהכספים שהוציאו הם כספים מעסקים משותפים שלהם ושל אביהם המנוח, והוציאו אותם כדין, מכוח זכויותיהם הקנייניות בחשבון המשותף. הבנים הסבירו כי סמוך לפטירת אביהם קיבלו דרישה מבנק לאומי לספק הסברים לגבי הכספים בחשבון, על מנת שזה לא ייאלץ לסגור אותו. בעקבות הפניה הם התקשרו עם משרד עו"ד מוביל בגרמניה שיטפל בהליך גילוי מרצון שם, ולשם כך העבירו מעל ל- 2.5 מיליון שקל כתשלומי מס רטרואקטיביים. הבנים הסבירו שהוצאת הכספים נעשתה כדי להכשיר את המשך אחזקת הכספים בחשבון בישראל, והביעו חששם שהדרישה להחזיר את הכספים עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים להם ולעיזבון אביהם.
ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי על הבנים להשיב את המצב לקדמותו ולהחזיר את מלוא הכספים לקופת העיזבון. לשיטתו, לבנים לא היתה סמכות לעשות שימוש בכספים האמורים, גם אם נועדו למנוע חוב מס לממשלת גרמניה.
הבנים הגישו בקשה לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בת"א. לטענתם, ביהמ"ש לא התייחס לטענתם שהכספים הועברו לצורך קיום דרישה חוקית ומשפטית שהועברה אליהם מישראל ומגרמניה, וכי תוצאות השבת הכספים יהיו הרסניות. עוד טענו הבנים, כי מנהל העיזבון מתעסק בדיני משפחה ואינו מתמצא במיסוי בינלאומי, והפסקת ההליכים תפגע בהליך המתנהל בחו"ל.
מנהל העיזבון יטפל
השופט שאול שוחט דחה את הבקשה מהטעם שהחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה לא היתה חריגה עד כדי כך שיש לדון בה שוב. השבת מצב החשבון לקדמותו, קבע השופט, נחוצה על מנת לברר של הבעלות בחשבון ולמי הרשות לפעול בו, החלטה שעוד עומדת לדיון בפני ביהמ"ש לענייני משפחה.
השופט הסביר שעם פטירתו הזכויות בחשבון הועברו לעיזבונו, המנוהל על ידי מנהל העיזבון, והוא זה שצריך לטפל בכל ענייניו. לסברת השופט, מנהל העיזבון פעל כשורה כאשר פנה לביהמ"ש לאחר שגילה שהוצאו הכספים מהחשבון, מאחר שבצוואתו מדגיש האב כי הכספים בחשבונו הם בבעלותו הבלעדית. השופט הדגיש כי לא היתה לבנים הסמכות לטפל בתשלומי המס שבהם חייב לכאורה החשבון, אלא זהו תפקידו של מנהל העיזבון, על אף "חוסר מקצועיותו" בתחום.
השופט חייב את הבנים בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 שקל.
ב"כ המבקשים: עו"ד אריה שחם
ב"כ המשיבים: עו"ד ישראל שדה
לחצו כאן לקריאת ההחלטה בעניין י.ד. ואח' נ' עו"ד רוזנבלום
* עו"ד יהודה שוורץ עוסק בדיני משפחה, ירושות וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין