הילדה נולדה ב-2008, כשהיא לוקה בתסמונת דאון ובמומים בלב. הוריה תבעו את המדינה בעילה של "הולדה בעוולה". המחוזי דחה את התביעה: הבדיקות הרלוונטיות להריון הוצעו לאם.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעת משפחה בעילת "הולדה בעוולה" של ילדה בעלת תסמונת דאון ומומים בלב, לאחר שהתרשם כי התנהלותה של האם הפכה אותה לאחראית לתוצאה.
לייעוץ ברשלנות רפואית:
עורך דין רשלנות רפואית
התובעים טענו כי מעקב ההיריון בתחנת "טיפת חלב" היה רשלני, כשהאם לא הופנתה לביצוע בדיקות המתחייבות מההיסטוריה הרפואית המשפחתית של האב וממהלך ההיריון – ייעוץ גנטי, מי שפיר, סקירת מערכות, אקו לב עובר, סיסי שלייה ותבחין מרובע.
לטענתם, אלמלא ההתרשלות ניתן היה לגלות את התסמונת והמומים, שאם היו מתגלים, האם הייתה מבקשת להפסיק את הריונה.
בנוסף, התובעים טענו שהרשומות הרפואיות אינן אותנטיות, ונערכו בהן שינויים במועדים מאוחרים יותר.
המדינה, האחראית על "טיפת חלב", טענה כי צוות התחנה פעל ללא דופי. לטענת המדינה, ההיריון לא היה בסיכון גבוה, ודאי לא לתסמונת דאון.
כמו כן, על פי הרישום הרפואי האם היא שסירבה ללכת לייעוץ הגנטי, מה גם שהיא עצמה סיפרה לאחות מטיפת חלב שבכל מקרה הייתה מסרבת להפסקת ההיריון.
בהתאם, הגישה המדינה הודעת צד שלישי נגד האם עקב התנהלותה הנטענת במהלך ההיריון, וכן נגד קופ"ח כללית, שם בוצע לאם מעקב היריון מקביל.
"כללית" טענה שהאם ביקרה מספר פעמים אצל רופא מטעמה לצורך בדיקות מסוימות, אך הרופא לא ערך לה מעקב היריון.
בנוסף, גם "כללית" הגישה הודעת צד רביעי נגד האם, בטענה שהתנהלותה היא שגרמה לתוצאה, או לפחות תרמה לה.
שלוש חוות דעת רפואיות צורפו להליך – כל צד וחוות דעת שתומכת בעמדתו.
לא הייתה מעוניינת
השופטת יעל וילנר דחתה את התביעה וציינה כי "ראוי היה לו לא הייתה מוגשת כלל". השופטת הפנתה לעדותה של אחות טיפת חלב, ששוחחה עם האם כשבועיים אחרי הלידה.
"האישה אמרה אפילו אם היו עושים יעוץ גנטי שסרבו לעשות אותו לפי שהומלץ להם בתקופת ההריון והיו יודעים את הבעיה מראש לא היו מסכימים לעשות הפסקת הריון", סיפרה האחות.
כלומר, לאם הוצע ייעוץ גנטי אך היא לא הייתה מעוניינת, ובכל מקרה היא לא הייתה מפסיקה את ההריון.
אפילו רק על סמך דברים אלה יש לדחות את התביעה, הבהירה השופטת, שכן הצוות לא התרשל, ובכל מקרה הקשר הסיבתי נותק.
עם זאת, השופטת סקרה באופן שיטתי את חוות הדעת השונות ואת התיעוד הרפואי בדבר מעקב ההריון – בדיקה אחר בדיקה, טענה אחר טענה – והגיעה למסקנה שלא הייתה התרשלות, לא בטיפול הרפואי ולא בתיעוד.
"הרשומות הרפואיות השונות, הן של התחנה והן של קופת החולים, ואשר נכתבו על ידי בעלי תפקידים שונים, מלמדות כי האם הופנתה יותר מפעם אחת לביצוע ייעוץ גנטי", כתבה השופטת.
בנוגע לחוות הדעת השונות, השופטת העדיפה את חוות דעת המומחה מטעם המדינה, שהייתה בעיניה מקצועית ומיומנת, על פני עמדת המומחה מטעם התובעים, שהתבססה בעיקר על דברי האם, דבר ש"פוגם מהותית בחוות דעתו", כלשונה של השופטת.
לכן, בסיכומו של דבר התביעה נדחתה, והשופטת קבעה שהתובעים ישלמו למדינה הוצאות משפט בסך 20,000 שקל. עוד נקבע כי המדינה תשלם לקופת החולים הוצאות בסך 10,000 שקל.
* עורכת דין יעל פרידמן עוסקת ברשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין