במקביל להליך שכבר התנהל בבית הדין, ועדת ביטוח לאומי התייחסה לחוות דעת מומחה מטעם בית הדין, ודנה בנושא שלא הועלה בפניה.
האישה נפגעה בתאונת דרכים בסוף שנת 2010. במסגרת עבודתה, היא נסעה להפקיד כספי קופה בחשבון הבנק של מקום העבודה. למרבה הצער, בדרך לשם היא נפגעה בתאונת דרכים.
לייעוץ בענייני וועדות רפואיות:
עו"ד ביטוח לאומי
האישה פונתה לבי"ח שיבא, שם אובחנו לה חבלות בראש, בצוואר ובגב. היא שוחררה לביתה עם המלצות להמשיך מעקב רפואי ובינתיים לנוח וליטול משככי כאבים. אלא שעד היום היא סובלת משלל בעיות – גב וצוואר, רדימות ברגל והגבלה בתנועה, וכן בעיות בתחום הפסיכיאטרי, ובהן לחץ, נדודי שינה וקשיי ריכוז.
תחילה ביטוח לאומי סירב להכיר במיגרנות כחלק מתאונת העבודה. בעקבות החלטה זו, התובעת שיוצגה על ידי עו"ד אורן גרימברג, הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
בשלב זה ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד מירב ירושלמי, ביקש מבית הדין למנות מומחה.
מומחית מטעם בית הדין העריכה שהאישה סובלת ממה שנקרא "מנגנון צליפת שוט" (whiplash), שבו בעקבות זעזוע פתאומי של עמוד השדרה או הצוואר, מופיעים כאבים חוזרים ונשנים זמן מה לאחר הפגיעה.
המומחית העריכה שהבעיות הרפואיות, כולל המיגרנות, נבעו או לפחות החמירו כתוצאה מהתאונה מ-2010, והעריכה את נכותה בגין כאבי הראש ב-5%.
התובעת טענה שיש לקבל את התביעה, לנוכח חוות דעת המומחית.
לגופו של עניין, התובעת טענה שכאבי הראש נגרמו גם הם תוצאה של אותה תאונה שאירעה לה במסגרת העבודה.
לקראת סיום ההליך, בשלב הסיכומים, טען ביטוח לאומי שהוועדה הרפואית כבר קיבלה את מסקנות המומחית, וכאבי הראש של התובעת נכללים באחוזי הנכות שנקבעו בתחום האורתופדי – הפגיעה בצוואר.
משכך, נטען כי הדרך הנכונה של התובעת היא לערער על החלטת הוועדה אך לא לתבוע בבית הדין לעבודה.
לעומת זאת, התובעת טענה שנושא כאבי הראש לא נדון בוועדה הרפואית, מאחר שההליכים בתיק טרם הושלמו. לטענתה, אילו הייתה מעלה את עניין כאבי הראש בפני הוועדה, ביטוח לאומי היה טוען את ההפך – שלא ניתן לדון בכך בוועדה על עוד ההליך בבית הדין לעבודה לא הוכרע.
הוועדה לא נהגה כראוי
סגנית הנשיאה, השופטת הדס יהלום, מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי, לאחר שעיינה בפרוטוקולים של הוועדה וגילתה שהתובעת לא העלתה את נושא כאבי הראש בפני הוועדה, אלא הוועדה דנה בעניין על דעת עצמה.
השופטת הבהירה כי "יש להצר על כך שהנתבע הליך בבית הדין לעבודה, בו מסכים למינוי מומחה רפואי ובד בבד מנהל הליך בוועדה רפואית ומסכין עם מצב שבו הוועדה הרפואית דנה בנושא שכלל לא הועלה בפניה ומתייחסת לחוות דעת שניתנה במסגרת הליך תלוי ועומד בבית הדין לעבודה, שטרם הסתיים".
השופטת העירה שהיא מצפה כי במקרה כזה מזכיר הוועדה יפנה את תשומת לבה של הוועדה לכך שקיים הליך תלוי ועומד בפני בית הדין לעבודה.
לגופו של עניין, השופטת הבהירה שכל המחלוקת הייתה האם יש קשר סיבתי בין כאבי הראש לבין התאונה. המומחית הרפואית קבעה שכן, כאמור, והשופטת אימצה את חוות דעתה וקיבלה את התביעה.
עוד נקבע כי גובה הנכות ייקבע על ידי הוועדה הרפואית. עוד נקבע כי ביטוח לאומי ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין