הורים לילדה הסובלת משיתוק מוחין, עיוורון ובעיות נשימה, הגישו תביעה נגד ביה"ח וולפסון, בטענה שהצוות הרפואי לא חשף אותם לסיכוני ההריון, ובכך לא אפשר להם למנוע את הולדת בתם. בית המשפט: הטיפול היה קפדני ומסור.
האישה נכנסה להיריון רביעי במספר בשנת 2007, והחליטה להמשיך בו אף שסבלה מבעיות רפואיות בהריונות הקודמים. בעקבות זאת היא הועברה למעקב במרפאה להיריון בסיכון גבוה של קופת חולים מאוחדת.
בבדיקות שנערכו לה כשהייתה בחודש השישי, התגלתה האטה בגדילת העובר והאישה אושפזה בבית חולים "וולפסון" חולון.
נפגעתם עקב מחדל רפואי?
פנו ל-עו"ד רשלנות רפואית
כשלושה שבועות אחרי כן, הבדיקות הצביעו על סיכון גבוה בהמשך ההיריון, והובילו את הצוות הרפואי למסקנה שיש ליילד את האישה בניתוח קיסרי. האישה חתמה על טופס הסכמה לניתוח קיסרי וקשירת חצוצרות, ועברה ניתוח במהלכו ילדה פגה במשקל 750 גרם.
למרבה הצער, הילדה פיתחה שורה של סיבוכי פגות, וכיום היא סובלת משיתוק מוחין, פיגור, עיוורון, סיבוכי נשימה ובעיות עיכול שבעקבותיהן היא ניזונה דרך צינור המוחדר לקיבתה.
בשנת 2012 הגישו הורי הילדה, כיום בת 7, תביעת "הולדה בעוולה" נגד "וולפסון" ומשרד הבריאות בבית המשפט המחוזי בלוד.
לטענתם, בתם סובלת מצירוף מורכב של בעיות ומומים, שניתן היה לצפות בסיכוי גבוה לפני הלידה. לדבריהם, לו היו מסבירים להם על הסיכויים לבעיות ולמומים הם היו שוקלים את צעדיהם, אם כי אף אחד לא אמר להם שיש להם את האפשרות לבחור שלא ללדת.
האישה הוסיפה שלו הייתה יודעת על הסיכונים שבלידת פגה, כלל לא הייתה מסכימה ללדת מוקדם יותר. עוד לטענתה, היה על הצוות "לתת לטבע לעשות את שלו" ולאפשר לעובר פשוט למות ברחם.
הנתבעים הכחישו את כל ההאשמות, וטענו כי לאישה ניתן טיפול מקצועי ומסור. לדבריהם הוחלט על ניתוח קיסרי רק לאחר שנערכו בדיקות, שלא הראו סימנים לפגיעה מוחית.
לשיטתם, רופא מיילד לא יכול לקבוע לפני הלידה אם תינוק ייוולד עם נזקים קשים או קלים. הם גם דחו מכל וכל את הטענה שלפיה היה מקום לאפשר את מות העובר. לדבריהם, מדובר במעשה המנוגד לפרקטיקה הרפואית המקובלת, שתומכת בהצלת חיי העובר ולא בהריגתו.
"קיבלה הסבר מספק"
השופטת בלהה טולקובסקי קיבלה טענה זו של הנתבעים, וכך גם את הטענה שבעת הניתוח היה העובר בריא והוא חולץ בניתוח קיסרי לפני שנמצא כל חשד לפגיעה מוחית. עוד לדבריה, גם אם האישה הייתה מופנית לוועדת הפסקת הריון אחרי שהתגלה שהעובר סובל מקשיי גדילה, סביר להניח שהיא לא הייתה מאפשרת הפלה.
בנוסף, פסקה השופט כי "התובעת קיבלה הסבר מספק וראוי על מצבו של העובר" לפני שחתמה על טופס ההסכמה לניתוח הקיסרי, כך שהיא קיבלה החלטה מושכלת כשהסכימה לביצועו.
"אין ספק בלבי כי הנטל הפיזי והנפשי המוטל על התובעים בגידול ילדתם הסובלת מפגיעה רב מערכתית קשה, הינו כבד מנשוא. עם זאת, בנסיבות העניין, סבורה אני כי תביעה זו מן הראוי היה שלא הייתה מוגשת מלכתחילה", כתבה השופטת ודחתה את התביעה. הטיפול בתובעת, הבהירה השופטת, היה קפדני ומסור וכך גם ההסברים שניתנו לה על העובר.
מתוך התחשבות במצבה הקשה של בתם, היא חייבה את התובעים בהוצאות משפט מופחתות בסך 30,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד א. הרשושנים
- ב"כ המשיב: עו"ד א. סלע-בורובין
* עו"ד דותן לינדנברג עוסק ברשלנות רפואית - הריון ולידה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין