מאת: עו"ד ערן טל
לפסק הדין בעניין סלומון נ' ברוך ואח'
לפני ימים ספורים ניתן פסק דין בתביעת פיצויים שהוגשה כנגד 12 נערים מאריאל, שתקפו באלימות קשה את תושב העיר שניסה להגן על אחותו מפניהם. השופט: " המרים יד על חברו חוטא פעמיים".
בשנת 2005, בשעת לילה מאוחרת, קיבל בחור כבן 20 מאריאל שיחה, בה נאמר לו כי אחותו "הושקתה בוודקה על ידי בחורים מאריאל והיא נמצאת במרכז המסחרי". הבחור הגיע למקום מלווה בחברו, במטרה לאסוף את אחותו לבית הוריו. בעודם מתקרבים לעברה התקהלה סביבם קבוצת נערים, שהחלו לאיים ולגדף אותם. הבחור התקשר להוריו, שהגיעו למקום ואספו את בתם, בנם והחבר.
בהמשך אותו לילה, בשעה 3 לפנות בוקר יצאו התובע, חברתו וחברו לטיול בעיר ונתקלו באותם נערים, כ-12 במספר, יושבים ב"פיצוציה". הנערים התחילו לתקוף את הבחור וחבריו באלימות, תוך שהם משליכים לעברם בקבוק זכוכית ומסתערים עליהם במקלות ואבנים, מבלי שקדמה לכך שום התגרות מצד השלושה. הבחור אף העיד מאוחר יותר: "נפלתי על הרצפה ועד שהגיעה המשטרה אני הייתי עסוק בלהגן על הראש שלי ועל האיברים שלא יפגעו".
הפציעות השפיעו על העבודה
חברתו של הצעיר הזעיקה את המשטרה, שהצליחה ללכוד שניים מהתוקפים. הם הודו במיוחס להם בהליך פלילי וחויבו לשלם פיצויים של 6,500 שקל לקרבן. מאוחר יותר עתר הבחור לבית משפט השלום בתל אביב ודרש פיצויים מכל התוקפים.
לטענתו, כתוצאה מהתקיפה נזקק לטיפול גופני ונפשי, ונבצר ממנו להמשיך בעיסוקו כעוזר בחברת הגברה, על אף ההכשרה שרכש בתחום. מומחה רפואי מטעמו קבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 10% כתוצאה מהתקיפה.
הנתבעים, מאידך, הגישו חוות דעת נגדית, ממנה עולה כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התקיפה. עוד טענו, כי התובע יצא לחפש אותם לאחר האירוע במרכז המסחרי ואף התגרה בהם.
סלידה עמוקה
השופט מנחם (מריו) קליין פתח את דבריו בסלידה העמוקה שבית המשפט רוחש למעשה: "המרים יד על חברו חוטא פעמיים, הן כלפי חברו - על ידי העוול והסבל שגורם לו, והן כלפי עצמו - על ידי כך שמשחית הוא את מידותיו ואת הרגש המוסרי שבו", כתב.
השופט ציין כי ייתכן שהיתה לתובע כוונה להתגרות בנערים, אולם בשל העובדה כי לא הוכחה התגרות כזאת, יש להעמיד את תרומתו של התובע לנזק על שיעור 10% בלבד.
אחריות משותפת
השופט בדק את אחריותו של כל אחד מהתוקפים למעשהו. ארבעה מתוך שנים עשר הנתבעים נמחקו מהתביעה מסיבות טכניות. לגבי שניים נוספים לא הוכחה חבות נזיקית ברמה המתבקשת. לגבי כל השאר, על אף טענות חלק מהם כי לא נכחו במקום או שלא היו מעורבים בתקיפה - נקבע כי כולם היו מעורבים בדרגה כזאת או אחרת באירועים.
מומחה מטעם בית המשפט קבע את נכותו של התובע על 1%, בניגוד לדעתו של המומחה מטעם התובע, שקבע את הנכות על 10%. על אף שנכותו הרפואית הועמדה על 1% פסק השופט לתובע פיצויים בסך 75,750 שקל. בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 17,877 שקלים.
50 אלף שקל מסכום הפיצוי נפסקו בגין כאב וסבל. זהו סכום גבוה מאד ביחס למקובל, שמשמעותו שינוי מבורך והעלאת שיעור הפיצוי לקורבנות עבירה.
יש לציין, כי ידם של בתי המשפט בדרך כלל קפוצה בפסיקת פיצויים עבור כאב וסבל בתביעות בגין נזקי תקיפה. רק לאחרונה, בעקבות ביקורת של ביהמ"ש העליון, חלה מגמה של העלאת שיעור הפיצוי. הסיבה לכך היא שאירוע מכוון של פגיעה אלימה בשלמות גופו ובבריאותו של תובע, גורמת לעגמת נפש גדולה הרבה יותר.
לשם המחשה, אם התביעה היתה נסבה על נזקי תאונת דרכים, הרי שעל 1% נכות, היה הנפגע מפוצה ב-15 אלף שקל לכל היותר בגין כאב וסבל, וזאת רק אם היה מאושפז או נגרמו לו נכויות זמניות.
לפסק הדין בעניין סלומון נ' ברוך ואח'
* הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני נזיקין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין