מאת: עו"ד דפנה צדיקריו-אלי
לפסק הדין בעניין מ.נ.י נ' מדינת ישראל -משרד הבריאות
הורים לבגיר עם פיגור שכלי הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות. לטענתם, אם בטיפת החלב היו מזהירים אותם מפני ולד פגוע מוחין, היו מבצעים הפלה. אלא שבית המשפט גילה כי 11 ההיריונות הקודמים שלהם היוו נורת אזהרה מספקת. עו"ד דפנה צדיקריו-אלי מסבירה.
מספר חודשים לאחר שילדה בפעם ה-11, אובחן התינוק כסובל מפיגור שכלי. בטענה שמעקב ההיריון ע"י הצוות הרפואי בטיפת חלב, היה רשלני, הגישו ההורים והבן, היום כבן 26, תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות.
ההורים טענו, כי אילו היו מופנים ע"י הצוות לבדיקות מקדימות וייעוץ גנטי, ניתן היה לגלות את הפגיעה השכלית הצפויה לעובר. במצב כזה הם לא היו ממשיכים את ההיריון.
משרד הבריאות בשם טיפת חלב טען, כי כלל לא ניתן היה לאבחן אותה בשלב הטרום לידתי, ובכל מקרה - לא מתקיים קשר סיבתי בין הטיפול באם לבין הפיגור ממנו סובל בנה.
נטען, כי בעבר, הופנו ההורים לייעוץ גנטי, שבו הוסבר להם כי ההיריונות הם בסיכון גבוה, ככל הנראה נוכח הקרבה המשפחתית ביניהם. עוד הודגש, כי עברה של האם מאשר כי הבינה היטב שהיריונותיה הם בסיכון גבוה, שכן מספר לידות הסתיימו במוות, וכבר ילדה בעבר עובר פגוע.
עוד הוסיף משרד הבריאות, כי במשך המעקב בטיפת חלב, אישרה האם, שהיא נמצאת במעקב של מרפאה להיריון בסיכון גבוה במסגרת בית חולים, ומשכך, מקבלת את הטיפול והייעוץ הרפואי הנכון. האם, בתגובה, הכחישה כי הייתה במעקב במרפאה נוספת.
האם הוסיפה, כי גם אם אמרה שהיא במעקב, היה על הצוות לוודא זאת מול המרפאה האחרת.
ידעו שההריון בסיכון
טענות אלה נדחו על ידי השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, שקיבלה את האמור בתיק הרפואי, על פיו האם אכן היתה במעקב, וקבע שממילא אין זה משנה, שכן ההורים ידעו שהריונותיהם הם הריונות בסיכון גבוה, שכן בעבר כבר הופנו לייעוץ גנטי.
ידיעה זו, כך נקבע, לא מנעה מההורים להמשיך להרות. יתרה מזו, בחלק מההריונות כלל לא הגיעה האם למעקב, ובחלקם הגיעה בשלב מאוחר ביותר, בו כלל לא ניתן לבצע הפלה. נקבע כי התנהגות זו מעידה, כי הסיכוי שהייתה מפילה אם הייתה מודעת למחלה- הוא קלוש. משכך, נפסק כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין הטיפול באם למצב בנה.
השופטת הוסיפה והעירה, כי הטענה, שהיה על הצוות הרפואי לוודא שהאם אכן במעקב, היא דרישה "מרחיקת לכת, ולמצער, אינה מהווה פרקטיקה נוהגת".
התביעה נדחתה כאמור, אך לפנים משורת הדין, ונוכח הטרגדיות שממילא פקדו את המשפחה, לא חויבו התובעים בהוצאות.
התנהלות ההורים מלמדת על כוונתם
פסק הדין מעיד על מידת ההשפעה שיש להתנהלות האם במהלך ההיריון על תוצאות המשפט. השאלה המרכזית שעולה בתביעות מסוג זה, של "חיים בעוולה" או "הולדה בעוולה", (מעבר לשאלות הרפואיות) היא- האם הייתה מתבצעת הפסקת היריון לו היה מתקבל כל המידע הרלווונטי אודות הסיכון להולדת עובר פגוע.
שאלה זו דורשת הסתכלות לתוך נבכי ליבם של ההורים. מאחר שמדובר בעניין סובייקטיבי, התוצאה המשפטית נגזרת במידה רבה מהתנהלות ההורים. זאת, להבדיל מתביעות רשלנות רפואית רבות בהן הסוגיות הן רפואיות 'פרופר' ואינן קשורות להתנהלות התובעים.
אמנם בפסיקת עבר נקבע כי ישנה הנחה - "חזקה" שאם ניתן היה לבצע הפלה מבחינה הקריטריונים המתירים אותה על פי חוק, אז גם האישה היתה רוצה בכך, אולם פסק הדין מראה כי התנהלות המלמדת על כוונה אחרת, גם אם לא נאמרה במפורש- גוברת על ההנחה הכללית הזו.
* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתביעות רשלנות רפואית
לפסק הדין בעניין מ.נ.י נ' מדינת ישראל -משרד הבריאות
למדור: רפואה ומשפט
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין