הורים ביקשו להמתין עם פסיקת הפיצוי שמגיע להם ולאלמנת בנם שנפטר לפני 8 שנים בתאונת דרכים, עד שיקבלו תשובה בנוגע להפריית זרעו ברחמה של אישה זרה. טענתם הייתה כי גם הצאצא העתידי יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח. מה נפסק?
המנוח נפטר בתאונת דרכים שהתרחשה ב-2008 כשהוא בן 33 בלבד. ארבע שנים לאחר מותו, הגישו אלמנתו והוריו תביעה נגד חברת הביטוח "כלל" לפיצוי עבור אובדן שירותי בן זוג ובן, הכנסות ה"שנים אבודות" ונזק לא ממוני.
אלא שבמהלך המשפט התגלה כי המחלוקת העיקרית הייתה דווקא בין ההורים של המנוח לאלמנה. היה זה בשלב שסגנית הנשיא השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבר הייתה מוכנה להכריע בשאלת הפיצויים, אלא שאז הגישו ההורים בקשה לדחות את ההכרעה עד שבית המשפט למשפחה יכריע בבקשתם להפרות את זרעו של בנם המנוח ברחמה של אישה זרה. ההורים טענו כי להכרעה זו תהיה השלכה משמעותית בפסיקת הפיצוי שלהם, כיוון שגם הצאצא יהיה זקוק לכסף, כבנו של המנוח.
לייעוץ בתחום:
עורך דין דיני משפחה
על אף התנגדות האלמנה, שמחכה לפיצויים מזה מספר שנים, השופטת כנפי-שטייניץ הסכימה לבקשת ההורים שהוכיחו לה שההכרעה בנוגע להפריה תינתן בקרוב.
ובאמת, בית המשפט אישר זמן לא רב לאחר מכן את נסיון ההפריה. אלא שלפני חודשיים התברר כי האישה ה"פונדקאית" לא יכולה להיכנס להיריון מזרעו של המנוח עקב בעיה גנטית. בעקבות זאת ביקשו ההורים לדחות פעם נוספת את מתן פסק הדין.
האלמנה שוב הודיעה שאינה מסכימה לדחייה, שמשמעותה המתנה למשך פרק זמן ארוך ובלתי ידוע עד ללידת הילד, אם בכלל.
"כלל" התנגדה אף היא, בטענה שלילד העתידי ממילא אין עילת תביעה נגדה, שכן הוא אינו יכול להיחשב כיורש או כתלוי המנוח, מכיוון שלא היה סמוך על שולחנו בחייו, ולמעשה לא היה בא לעולם אלמלא התאונה.
זכות האלמנה קודמת
בבואה להכריע במחלוקת בין הצדדים, הסבירה השופטת כנפי-שטייניץ כי שאלת זכויותיו של הצאצא היא שאלה מורכבת ביותר, הכרוכה בסוגיות ערכיות ואתיות, שטרם נדונו והוכרעו בהלכה של בית המשפט העליון.
על כל פנים, השופטת סברה כי עליה לפסוק בהתאם למציאות ולמצב הנתון בפניה, והיא אינה יכולה לדון כעת בזכויותיו העתידיות של צאצא שאולי ייוולד מתישהו.
השופטת קבעה כי סיכול האפשרות לבצע את ההפריה עם האישה עליה סיכמו ההורים מצריכה מהם לפתוח בהליך חדש בבית המשפט למשפחה, אך הם לא הודיעו אם בכוונתם לעשות זאת.
בהתחשב בכך שחלפו כבר 8 שנים מאז התאונה, לא יהיה זה מוצדק להמתין להודעתם של ההורים, כשמנגד עומדת אלמנה שעוד לא קיבלה פיצוי על מות בעלה.
"יש להעדיף הכרעה על פי מצבו המשפחתי הידוע של המנוח, על פני התחשבות בזכויותיו התיאורטיות של ילוד שטרם בא לעולם ואף טרם נוצר. כל המתנה נוספת תקפח את התובעת, הזכאית להכרעה בזכויותיה, באופן בלתי סביר ובלתי מידתי", סיכמה השופטת את החלטתה.
משכך, השופטת דחתה את בקשת ההורים לעיכוב פסק הדין, והורתה לצדדים להגיש תחשיבים לגבי סכום הפיצוי שלטענתם מגיע להם.
- ב"כ התובעת: עו"ד בעז ארד ועו"ד שרון הרשקוביץ
- ב"כ התובעים: עו"ד רועי רחמים
- ב"כ הנתבעת: עו"ד משה עבדי ועו"ד רעות בית און
* עורך דין אריאל ממן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין