עד היום היה ידוע שבהיעדר הסכמה, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים. בחודשים האחרונים נראה כי עמדה זו שונתה בפסיקה של בית המשפט העליון, אותה אימצו בחום בתי הדין הרבניים.
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) קובע כי לבית הדין סמכות לדון בכל העניינים אותם כורך צד לתביעת גירושין, לרבות מזונות אישה ולילדי בני הזוג. עם זאת, בשורה של פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי משמעות סעיף זה היא לכל היותר, סמכות בית הדין לדון בתביעות השבת הוצאות בגין מזונות ילדים, ולא תביעה עצמאית וראשונית למזונות ילדים.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
בהתאם לכך, במשך שנים היה ידוע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים, סוגיית מזונות ילדים אינה מתבררת בבית הדין הרבני. אף במקרה בו צד אחד פתח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני וכרך בהם את יתר ענייני בני הזוג – מזונות אישה, רכוש ומשמורת – ברור היה כי את מזונות הילדים יוכל הצד השני לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה.
נראה כי בחודשים האחרונים הלכה זו שונתה כליל על ידי בית המשפט העליון.
לפני כשבועיים פרסם בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק דין (תיק מס' 1048776/4) בו נדונה תביעת גירושין של בעל שכרך אליה, בין היתר, את מזונות הילדה. במועד מאוחר יותר, הגישה האישה תביעת מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה.
האישה טענה שמזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה בבית הדין הרבני. בית הדין הרבני שלל מכל וכל את טיעוני האישה, וביסס את סמכותו לדון בתביעת מזונות הילדים לנוכח פסיקות בג"ץ מן התקופה האחרונה, אותן אסקור בקצרה.
אינדיקציה לשינוי המגמה:
בבג"ץ 6929/10 נידון עניינם של בני זוג שאישרו הסכם גירושין בפני בית הדין הרבני, במסגרתו אף נכללו מזונות הילדים. לאחר תקופה מסוימת, הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בבית הדין הרבני, בטענה שלבית הדין יש סמכות נמשכת לדון במזונות הילדים.
בית המשפט העליון פסק כי במקרה שבו בית הדין רק אישר את הסכם הגירושין ולא דן במזונות הילדים לגופו של עניין, הרי שאין לו סמכות נמשכת לדון בהפחתת המזונות.
כחלק מפסיקה זו בית המשפט שינה, כבדרך אגב, את ההלכה הידועה בנוגע לסמכותו הראשונית של בתי הדין לדון במזונות ילדים. על פי פסק דין זה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבתי הדין הרבניים בשני מצבים: במקרים בהם עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושין, או כשהצדדים מסכימים ביניהם להתדיין בעניין מזונות הילדים בבית הדין.
קביעה זו כאמור הפוכה להלכות הידועות שלפיהן לא ניתן לכרוך כלל תביעת מזונות ילדים בתביעה המוגשת לבית הדין הרבני.
בהמשך פסק בית המשפט העליון בבג"צ 5933/14 פסיקה "משלימה" למהלך ביסוס הסמכות של בית הדין לדון במזונות ילדים, זאת במסגרת תביעת גירושין שהגיש בעל בבית הדין הרבני, אליה כרך את מזונות בנו הקטין. לאחר מספר דיונים בבית הדין, הגישה האישה תביעת מזונות בשמו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. העניין הגיע לפתחו של בג"ץ, שפסק כי ככל שתביעת הגירושין היא תביעה כנה, וכריכת מזונות הילדים אף היא כנה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית הדין הרבני!
תביעת גירושין כנה פירושה תביעה שהוגשה מתוך כוונה אמתית להתגרש, ולא על מנת למנוע מהצד השני להגיש תביעת מזונות בבית המשפט האזרחי.
על פסיקה זו הוגשה בקשה ל"דיון נוסף" בבית המשפט העליון (דנג"צ 6454/14). הבקשה נדחתה, אולם בנימוקי הדחייה פירט הנשיא (בדימוס) גרוניס את משנתו. לטעמו, לא מדובר בהלכה חדשה. כריכת מזונות ילדים בבית הדין הרבני אפשרית, והדבר אינו מונע הגשת תביעה עצמאית לבית המשפט במקרה הצורך, לאחר שמסתיים ההליך בבית הדין הרבני, בהתאם לתנאים מסוימים. בית המשפט הוסיף ופסק כי כריכת מזונות הילדים בבית הדין היא למעשה תביעת השבת הוצאות בהן נושא אחוד מבני הזוג בקשר לגידול הילדים.
החלטה זו הותירה רבים מבולבלים באשר להלכה התקפה.
לפני כחודשיים פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (בג"ץ 787/14), בו נפסק כי מקום בו תביעה הגירושין אינה כנה, ומזונות הילדים אינם נכרכים כדין לתביעת הגירושין, הסמכות לדון במזונות הילדים אינה מסורה לבית הדין.
הנה כי כן, מפסיקה זו משתמע כי אם מזונות הילדים נכרכים כדין ותביעת הגירושין כנה, בית הדין כן מוסמך לדון במזונות הקטינים.
מגמה מסתמנת: בית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים:
למסקנה זו הגיעו גם בתי הדין הרבניים. כך למשל, בפסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה (תיק 1048776/4), נפסק כי כאשר בית הדין הרבני דן בעניין מזונות הילדים, בין אם מכוח כריכת מזונות הילדים ובין אם מכוח השבת כספי מזונות עבר, אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להתערב ולדון בתביעת מזונות עצמאית של ילדים, כל עוד לא הוכח בבירור כי עניינם של הקטינים נפגע בבית הדין הרבני לאחר סיום ההליכים בבית הדין הרבני.
על פסק הדין טרם הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול (הליך הקודם להגשת בג"ץ), ולכן הפסיקה עדיין אינה סופית. עם זאת, נראה כי המגמה ברורה: אדם המגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, רשאי לכרוך במסגרתה גם את מזונות הילדים.
* עורכת דין טלי ברמן-טל ממשרד עוז ברמן-טל עוסקת בדיני משפחה
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין