ביהמ"ש גינה את התנהגותה של האם, שהעדיפה את טובתה שלה על פני טובת ילדיה, וקיבל את תביעתו של האב וקבע שהילדים זקוקים לשני ההורים.
גבר ישראלי ואישה מאירלנד הכירו והתחתנו ב-2005 בחו"ל. באותה שנה הם הגיעו לישראל, השתקעו בה ונולדו להם שני ילדים.
בשנת 2012 האם נסעה עם הילדים –אז בני שנתיים וארבע – לביקור משפחתי באירלנד ולא חזרה. במקום לשוב במועד המתוכנן, היא שלחה לאב אי-מייל בו כתבה שהחליטה לא לחזור.
לשאלות בענייני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה של אתר פסקדין
שמונה חודשים והליכים משפטיים באירלנד ובישראל נדרשו כדי להחזיר את האם והילדים ארצה. לאחרונה, בימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב פסק בתביעות ההדדיות שהגישו ההורים – האם ביקשה להתיר לה להגר עם הילדים והאב עתר למשמורת משותפת או בלעדית שלו, בארץ.
מומחית מטעם בית המשפט קבעה שהאם הפגינה שיקול דעת לקוי בנוגע לטובת הילדים ולכן אי אפשר שהיא תהיה ההורה המשמורן היחיד.
להערכתה, כיום מצבם של הילדים משתפר ולכן עדיף שלא להתיר הגירה. המומחית הדגישה שבשל גילם של הילדים והאופי השונה של האב והאם, הילדים זקוקים לנוכחות של שניהם בחייהם.
האם, שיוצגה על ידי עו"ד רוברט ליכט-פטרן, טענה שהמומחית הייתה מגמתית כלפיה. היא המשיכה וסיפרה שבזמן השהות באירלנד היא ניסתה לשמור על הקשר של הילדים עם האב באמצעות שיחות סקייפ ותמונות על הקירות.
לשיטתה, האב לא יכול לגדל את הילדים לבדו, גם בשל אילוצי העבודה וגם מכל בחינה אחרת.
עוד טענה כי מצבם של הילדים באירלנד היה טוב ואין להם זיקה לישראל: הם אינם יהודים והיא בודדה בישראל, אין לה עבודה או משפחה.
האב, שיוצג על ידי עו"ד איתן ליפסקר, טען שהוא דמות חיובית ומרכזית בחיי ילדיו וכישוריו כהורה אינם מוטלים בספק.
בנוסף, הוא טען שאם האם תהגר עם הילדים, הקשר שלו איתם יתנתק, גם בשל קשיים אובייקטיביים וגם כי האם אינה מעוניינת בכך. הוא הצביע על הנזקים שהאם גרמה לילדים כשחטפה אותם וטען שהיא חסרת יציבות ואימפולסיבית.
תהום חשוכה
חטיפת ילדים היא "בריונות הורית", ולא בכדי התגייסו אומות העולם וחתמו על אמנה בינלאומית במטרה למגר את התופעה, העיר השופט שמואל בר יוסף.
השופט דחה את הניסיון להציג את המעבר לאירלנד כדבר טוב לילדים, והפנה לקביעת המומחית בדבר טראומות וחרדות נטישה מהם סובלים הילדים בעקבות הטלטלות שעברו.
"האם החליטה במודע לקרוע באבחה אחת וללא כל הכנה מראש, שני ילדים רכים מאביהם ולהציב את האב, אך בה במידה את הילדים, בפני אולטימטום" – או שיגיע לאירלנד או שלא יראה את ילדיו, הבהיר השופט.
"כך, בקור רוח, דחפה האם את האב אל תהום חשוכה של ניתוק מילדיו", הוסיף השופט.
השופט הסביר שהאם בהחלט אוהבת את ילדיה ומסורה להם, אך ברגע האמת דאגה קודם כל לאינטרס שלה, והקריבה את טובת הילדים על מזבח טובתה שלה.
לכן, בסיכומו של דבר, השופט דחה את בקשתה של האם וקבע שמשמורת הילדים תהיה משותפת. עוד נקבע שהאם תשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
באמצע פסק הדין, השופט הביא דברים שכתב שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, מישאל חשין, ונגעו בלב העניין:
"קטן אינו חפץ הניתן להיטלטל מיד-אל-יד... קטן הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי לכל זכויותיו של איש גדול".
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין