אזרחית ישראל בת 70 ואזרח בולגריה בן 63 התחתנו בחו"ל וביקשו לחיות בישראל, אולם משרד הפנים לא האמין שהם "זוג אמיתי" וגירש את האיש לארצו. לאחרונה, ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים הורה למשרד הפנים לדון בעניינם פעם נוספת, והזכיר שמדובר בהחלטה גורלית.
האיש שהה בעבר בישראל באשרה שפקעה ב-2005. על אף שהאשרה פקעה, הוא נשאר בישראל. בשנת 2009 הגישו השניים בקשה להסדרת מעמדו בישראל בטענה שהם "ידועים בציבור", אולם משרד הפנים דחה את בקשתם והורה לאיש לעזוב את הארץ.
לייעוץ בתחום:
עורך דין אזרחות ואשרות בישראל
שנה לאחר מכן הם התחתנו בבולגריה והגישו בקשה חדשה, הפעם בהתאם ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי".
ביולי 2012 משרד הפנים אישר את הבקשה בכפוף להפקדת ערבות של 30,000 שקל. כשנתיים לאחר מכן, ולאחר שני ראיונות שבחנו את שאלת "כנות הקשר", שוב נדחתה בקשתם. המשרד קבע כי "לא מדובר בקשר זוגי, אלא בקשר לצורך מתן מעמד בישראל המבוסס על אינטרס".
בשנים שלאחר מכן דחו הרשויות ערר פנימי שהגישו בני הזוג, וכן ערר לבית הדין לעררים, שבשנת 2014 הורה לאיש לעזוב את הארץ, ומאז הוא אכן חי בבולגריה ולא יכול לשוב לישראל.
בית הדין לעררים הטיל ספק בכנות הקשר לנוכח מכלול של עובדות. כך למשל, העובדה שלשניים אין חשבון בנק משותף, תחביביהם השונים, הם ישנים בחדרים נפרדים, וגם הייתה חוסר התאמה בתשובותיהם לשאלות שנשאלו אחד על השני.
על החלטת בית הדין לעררים הגישו בני הזוג ערעור בביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, בו טענו שבמשך שנים הם מנהלים זוגיות עמוקה ומשק בית משותף.
עוד הם טענו, בין היתר, כי ההחלטה פוגעת בזכותם לחיי משפחה. הם סיפרו כי מאז שהמערער עזב, הם שומרים על קשר רצוף בטלפון ובשיחות "סקייפ", ופעם אחת המערערת אף נסעה לבקר אותו.
מנגד, משרד הפנים ("המשיב") טען, בין היתר, כי ההחלטה לדחות את בקשתם הייתה סבירה, והתבססה על התרשמותם המקצועית של עובדי המשרד, שלפיה לא מדובר בקשר של חיים משותפים אמיתיים.
אין תבנית לזוגיות
השופט ד"ר יגאל מרזל סבר שמדובר במקרה מורכב ואף "גבולי". בשורה התחתונה, השופט חש כי בכל הקשור לשאלת כנות הקשר, הראיות היו דלות, כך שישנו "חסר" – זו הייתה מילת המפתח בפסק דינו.
בתוך כך השופט התרשם שבחלק מן העניינים המערערים סיפקו הסברים מספקים. בהקשר זה השופט קיבל, למשל, את תשובתו של המערער שלפיה בתור זוג מבוגר עם חוג חברים מצומצם יחסית, השניים בעיקר שוהים בבית.
באופן כללי, השופט ציין כי "יש לזכור שהתשובה לשאלת זוגיות ככזו היא מורכבת. אין בהכרח דמיון בין סוגים שונים של זוגיות והתוכן שיוצק כל זוג לחייו המשותפים יכול להיות שונה בלא שקיימת בהכרח תבנית אחידה שיש בה כדי למצות את התשובה לשאלה המורכבת – זוגיות כנה מהי?".
כמו כן, השופט ציין כי התשובות שהשניים ענו לגבי מקום מגורים, היכרות עם בני משפחה, קניות ובילויים משותפים – היו מספיק דומות.
השופט אף הזכיר מה עומד מונח על הכף – אם מדובר בהחלטה שגויה, הרי שהתוצאה היא הפרדה בין בני זוג נשואים.
לפיכך, בסופו של דבר, השופט קיבל את הערעור באופן חלקי, כך שהעניין יחזור למשרד הפנים, שיבחן שוב את עניינם של המערערים.
- ב"כ המערערים: עו"ד דוד אנג'ל ואח'
- ב"כ המשיב: עו"ד תומר פרידמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
* עורך דין ונוטריון הראל סיל עוסק בדיני משפחה והסדרת אשרות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין