אלמנה תבעה את רכושו של בעלה לאחר פטירתו, אך היא נדחתה וחויבה בהוצאות גבוהות. בערעור שהגישה לביהמ"ש המחוזי התהפכה התמונה: ביהמ"ש קיבל את מרבית טענותיה והורה על החזרת התיק לביהמ"ש למשפחה.
לאחר שבעלה נפטר, תבעה אלמנתו את רכושו בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב, אך תביעתה נדחתה והיא אף חויבה בהוצאות של 50 אלף שקל. היא לא ויתרה, והגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בו דרשה לקבוע את חלקה בכל הנוגע לכספים והזכויות שהופקו משתי החברות שהיו בבעלות המנוח – שאלו היו נישואיו השניים. עוד ביקשה את חלקה מרווחיו ומדמי השכירות המופקים מהחנות שהייתה בבעלותו.
לכתבות נוספות בנושא:
המשיבים בערעור – ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים – טענו שב-1970, עוד לפני שהכיר את אשתו השנייה, הוא העביר את מניותיו בשתי החברות לאשתו הראשונה וילדיו, כך שאת הכספים והזכויות יש לזקוף לטובתם, ולא לטובת המנוח.
המערערת השיבה, שהעברת המניות הייתה טכנית בלבד, כיוון שבפועל הוא נשאר המחליט, הקובע ובעל השליטה היחיד בחברות. לדבריה, גם בהסכם הממון שנחתם ביניהם ובצוואתו הוא התייחס למניות כאל שלו ולכן, טענה, את זכויותיו יש לזקוף לפעילויותיו ולא למשיבים, שכלל לא היו פעילים בחברות.
הלכת השיתוף
השופט שאול שוחט קבע, שהכספים והזכויות שצבר המנוח במהלך נישואיו השניים, הכוללים גם את נכסיו והרווחים שהגיעו לידיו מפעילות החברות, ניתנים לאיזון. השופט הוסיף וקבע, שביהמ"ש למשפחה נמנע מלבחון את הראיות, שלטענת המערערת מלמדות שעל אף שהמניות המקנות זכויות לא היו בידי המנוח, בפועל הכספים והזכויות שהופקו מהן במהלך חיי הנישואין היו שלו.
אם כן, קבע השופט, הרי שהניתוח המשפטי צריך להיות שונה: כיוון שהמנוח והמערערת היו נשואים ועליהם לחלוק בנכסיהם המשותפים בצורה שוויונית, הרי שהמערערת זכאית למחצית הזכויות של כלל נכסיהם, הכוללים את הכספים והזכויות שהופקו מהחברות. השופט קבע, שאין מנוס אלא לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה.
עם זאת, השופט התייחס להסכם הממון שנחתם בין המערערת והמנוח, לפיו המערערת זכאית לקבל פירות מהחנות, בין אם בדמי שכירות ובין אם תימכר. השופט קבע, שהענקה לאחר מיתה לא יכולה להיעשות בהסכם, אלא רק בדרך של צוואה, לכן הענקת הזכויות המופקות מהחנות אינה בת תוקף. השופט דחה את הערעור בכל הנוגע לסוגיה זו.
השופטים יהודית שבח וסגן הנשיאה יצחק ענבר הסכימו עם ההחלטה.
* עו"ד לימור חלימי עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.