הקשר בין הורי הילד היה מיני בלבד. לאחר שנולד ביקשה האם להוסיף את שם המשפחה שלה לשמו של בנה, אך אביו התנגד בטענה שזה לא מקובל בעולם החרדי אליו הוא משתייך. בית המשפט קבע שהוספת שם המשפחה של האם רק ישרת את טובת הילד.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל בקשה שהגישה אם חד-הורית להוסיף את שם משפחתה לשמו של בנה, שכרגע נושא את שם האב בלבד. בתוך כך, נדחתה התנגדותו הנחרצת של האב, שכלל לא מקיים עם הילד קשר.
לפני מספר שנים קיימו השניים קשר רומנטי והאישה נכנסה להיריון. הגבר הכיר בתינוק כבנו, ולאחר הלידה נרשם כאביו במשרד הפנים.
בשנת 2014 פנתה האישה באמצעות עורכת דין מיכל אופיר לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שיאשר להוסיף בתעודת הזהות של בנה גם את שם המשפחה השלה, על מנת להקל עליה את הקשר מול הרשויות ומוסדות החינוך בכל הנוגע לבנה.
אך האם נתקלה בהתנגדות האב, שטען באמצעות עורכת הדין שרונה תגר כי המהלך הזה יחבל ביחסים שלו עם בנו. הוא הוסיף כי שינוי כזה אינו מקובל בחברה החרדית בה הוא חי, והאם מוזמנת להוסיף את שם המשפחה שלו לשלה.
אלא שהאם טענה כי האב לא מקיים כל קשר עם הבן, לא מתעניין בו ואף לא משלם את מזונותיו. תסקיר שהזמין בית המשפט אימת את דברי האם, לפיהם האב אינו לוקח כל חלק בחיי בנו, אך עם זאת, האם הוצגה בתסקיר כשתלטנית והעובד הסוציאלי שערך אותו המליץ דווקא לדחות את בקשתה, שלטעמו תביא להגדלת שליטתה בחיי הילד, ועלולה להרחיק את האב עוד יותר.
לא חותמת גומי
באופן חריג, דעתו של העובד הסוציאלי לא התקבלה על השופט מרדכי לוי, שהחליט לדחות את המלצותיו.
השופט הסביר כי בדרך כלל נהוג לייחס משקל מכריע להמלצותיהם של העובדים הסוציאליים, אך עם זאת בית המשפט אינו "חותמת גומי" לחוות דעתם. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת שמתבסס בין היתר על נסיון החיים ועל חשיבותו של עקרון העל של טובת הקטין.
במקרה הנוכחי, לדעתו של השופט, האם הוכיחה כי פעלה רבות לקירוב לבבות בין האב לבנו, ועשתה ניסיונות משמעותיים לבסס את היחסים ביניהם. האב הוא שלא מקיים קשר עם הבן.
מכאן, הבהיר השופט כי לפי חוק השמות, ילד שנולד לאישה שאינה נשואה לאביו מקבל את שם משפחתה כברירת מחדל, כך שאין מניעה חוקית להוספת שם האם.
בנוסף קבע השופט כי התנגדות האב אינה מבוססת, ותהה כיצד האב טוען ששינוי שם המשפחה של בנו מנוגד לערכי החברה החרדית, ובמקביל אינו מוטרד מכך שאישה שמעולם לא נישא לה תישא את שם משפחתו.
לבסוף, הגיע השופט למסקנה שהוספת שם המשפחה של האם תשפיע לחיוב על זהות הקטין וקיבל את בקשתה. האב חויב בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין