החלטת משרד הפנים בוטלה. ביהמ"ש לעניינים מנהליים קבע שכלל לא נערך בירור משפטי ועובדתי בנוגע למצבו של העותר, שרישיון הקבע שלו בוטל עשר שנים לאחר שניתן בטענה שנישא לירדנית.
העותר הוא בן לאב ירדני ואם ישראלית. ב-1995 כשהיה קטין אימו פתחה עבורו הליך לקבלת רישיון תושב קבע בארץ. הפרוצדורה היא קבלת רישיון זמני, ולאחר שנתיים ניתן לקבל רישיון קבע אם התושב מוכיח כי הוא אכן גר בארץ ואין מניעה ביטחונית שימשיך לחיות כאן.
בעיות עם האזרחות?
פנו ל - עורך דין אזרחות ואשרות בישראל
ב-2003 העותר קיבל רישיון קבע, אך לאחר שנודע למשרד הפנים שהוא חתם כשנתיים לפני כן על "חוזה נישואין" עם תושבת ירדן ולא דיווח על כך, הוחלט לבטל לו את הרישיון עשר שנים לאחר שניתן. משרד הפנים האשים אותו כי שיקר כשמסר שהוא רווק המתגורר עם אמו והסתיר ממנו את האמת במשך שנים רבות. לטענת משרד הפנים, מרגע שהעותר נישא לתושבת ירדן הוא כבר אינו תלוי באימו, מה שמעקר את התכלית של תהליך איחוד המשפחות שאמו החלה בקטנותו.
העותר פנה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים וטען שהחוזה היה חוזה אירוסין ולא נישואין וכך יוצא שהוא נישא רק לאחר שקיבל את רישיון הקבע. לטענתו לפי הדין השרעי הנישואין משתכללים רק אחרי טקס החתונה, שנערך בירדן בדצמבר 2003, מספר חודשים לאחר שכבר ניתן לו רישיון הקבע.
לטענתו, גם לאחר חתימת החוזה ועד החתונה הוא המשיך לגור בבית אימו בירושלים, וזה גם מה שדיווח למשרד הפנים, כך שמעולם לא מסר לו פרטים כוזבים. עוד הוא טען, שמי שמקבל מעמד זמני רשאי להמשיך בשגרת חייו ולהתחתן מבלי שתעמוד מעליו החרב של ביטול הרישיון.
משרד הפנים טען שהעותר השיג את מעמדו באמצעות הצהרות כוזבות וסימן שהוא רווק בטפסים, ולכן מוצדק לבטל לו את הרישיון. לטענתם, לפי הדין השרעי, מהרגע שהעותר חתם על ההסכם להיקשר באירוסין הוא נישא בפועל. כך למשל, אם הזוג רוצה להיפרד הוא צריך להתגרש. מעבר לכך נטען שאין לעותר כל צורך באיחוד משפחות עם אמו, שכן ממילא עכשיו משפחתו בירדן (אשתו).
בהקשר לטפסים טען העותר כי לא הייתה כל אפשרות לסמן בהם שהוא מאורס ולכן בחר בברירת המחדל האפשרית היחידה – רווק.
התעלמות מראיות
השופט יורם נועם קבע שמשרד הפנים נמנע מלערוך בירור משפטי בנוגע למשמעותו של חוזה נישואים בדין השרעי, ואף התעלם מטענות העותר והראיות שהביא. לדעתו, העובדה שתצהיר משרד הפנים אינו כולל אופציה לסמן את עצמך כמאורס היא בלתי סבירה, ולא ניתן לבוא לעותר בטענות.
בנוסף, משרד הפנים לא ערך בירור עובדתי בשני מישורים: האחד, בנוגע למועד בו התחתן העותר בפועל ולא רק התארס.
השני, האם לאחר החתימה על "חוזה הנישואין" העותר אכן הקים תא משפחתי חדש והפסיק לחיות עם אמו. השופט התבסס על תעודת הנוסע של העותר לפיה רק מנובמבר 2003 החל העותר לנסוע לתקופות ממושכות לירדן, ועד אז, וכל עוד היה מאורס, עדיין התגורר בישראל ונסמך על שולחן אמו.
על יסוד האמור פסק השופט נועם כי ההחלטה לביטול הרישיון בטלה והעותר יחזור למעמד של תושב. נפסק שמשרד הפנים ישלם לעותר שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד אמיר חסן
- ב"כ המשיב לא צוין בפסק הדין
* עו"ד יזהר גביש עוסק באזרחות ואשרות בישראל, משפט חוקתי ומנהלי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין