תושב ירושלים טען שנפגע בעינו מירי כדור גומי של כוחות הביטחון במהלך הפרות סדר. בית משפט השלום התקשה לקבל את גרסתו, וקבע כי בכל מקרה, מדובר ב"פעילות מלחמתית", המקנה למדינה חסינות מפני אחריות לנזקים שנגרמו לו.
באחד מימיה הראשונים של אינתיפאדת אל אקצא, שהחלה במהלך ספטמבר 2000, פרצו מהומות אלימות ורחבות היקף בירושלים ובאזור יהודה ושומרון.
לשאלות בנושא נזקי גוף:
פנו ל-עורך דין דיני נזיקין
באחת המהומות, נפגע תושב ירושלים בן 12 בעינו, לטענתו מכדור גומי, וכתוצאה נותח ואושפז למשך עשרה ימים בבית החולים "סאנט ג'ון" בשייח' ג'ארח בירושלים.
לפני כשמונה שנים, הגיש הנפגע, כיום בן 27, תביעה לקבלת פיצויים ממדינת ישראל ומשרד הביטחון.
התובע סיפר שעשה את דרכו לרכוש מצרכים בסופרמרקט הממוקם בכביש הראשי ירושלים-רמאללה, וכי למרות שכלל לא היה מעורב בהפרות הסדר, נפגע בעינו עקב רשלנות של כוחות הביטחון.
לדבריו, בעקבות הפגיעה הוא נותר עם נכות צמיתה בשיעור של 45%.
המדינה ביקשה לדחות את התביעה בטענה שהתובע נכשל להוכיח את מיקום התאונה ונסיבותיה.
חיילים וקצינים לשעבר שהגיעו להעיד, תיארו את המצב במקום באותה תקופה. הם סיפרו כיצד תושבי מחנה הפליטים בקלנדיה נהגו להתארגן לביצוע הפרות סדר אלימות בכביש הראשי בין ירושלים לרמאללה, ובחלק מהמקרים נפגעו חיילי צה"ל כתוצאה מירי חי שביצעו מחבלים חמושים, ובעקבות יידוי מתמשך של אבנים ובקבוקי תבערה. לטענתם, גם קטינים לקחו חלק בהתפרעויות, ו"מי שלא רצה להיות שם, לא היה שם".
במהלך עדותו, מסר התובע גרסאות סותרות להשתלשלות האירועים, לא זימן לעדות עדים שנכחו במקום, ואף לא הציג כל אישור על פינויו באמבולנס, שיכול היה להוכיח מהיכן בדיוק פונה ובאיזו שעה.
מנגד, הגישה המדינה את כל יומני המבצעים הרלוונטיים, המתעדים שורה ארוכה של הפרות סדר, וכן רשימה של נפגעים מקומיים, שאינה כוללת את שמו של התובע.
פעילות מידתית ומדורגת
"גרסתו של התובע לא הייתה קוהרנטית והיא העלתה סימני שאלה רבים. בעדויות מטעם התובע נפלו סתירות בעניינים מהותיים, שאינם מאפשרים אימוץ גרסתו", כתבה סגנית הנשיא יעל ייטב.
לעומת זאת, השופטת קיבלה את טענות המדינה להתרחשות האירועים, והדגישה את העובדה שהתובע – שטען שהיה עובר אורח תמים – לא הגיש בזמן כל תלונה על הפגיעה לכוחות הביטחון או לגורמים אחרים.
מכאן, ציינה השופטת כי התובע נכשל להוכיח שהפגיעה בעינו נגרמה כתוצאה מירי כדור גומי, ולא למשל עקב פגיעה מאבן שיידו מתפרעים.
בכל מקרה, ציינה השופטת כי גם אם הייתה מקבלת את גרסת התובע לנסיבות האירוע, הרי שמדובר ב"פעילות מלחמתית".
"פעולות מלחמתיות יוצרות, מעצם טיבן, סיכונים מיוחדים, שדיני הנזיקין הרגילים אינם מתאימים לטפל בהם", כתבה השופטת, והבהירה שלמדינה ישנה חסינות מאחריותה לפעולות אלה, מה גם שמחומר הראיות עולה כי פעילות כוחות הביטחון הייתה מידתית ומדורגת.
לפיכך, חרף הנסיבות מצבו המצער של התובע, החליטה השופטת לדחות את התביעה, הן מהטעם שנסיבות האירוע לא הוכחו והן מהטעם שהפעולה חוסה תחת הגנת הפעילות המלחמתית. התובע חויב בהוצאות המדינה בסך 2,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ד"ר מזאל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד נירה משרקי
* עורך דין ידידיה בלויגרונד עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין