דהן תבע ב-2011 10% ממניות חברת התקשורת שלטענתו לוי התחייב להעניק לו בתמורה לשירותי ייעוץ. לוי התכחש לכך אך ביום שלישי שעבר נפסק כי "זרק" את דהן כשלא היה בו עוד צורך, בחוסר תום לב. לוי חויב לעמוד מאחורי הבטחותיו.
רמי לוי תקשורת החלה לפעול בשנת 2011, לאחר שסגרה עם פלאפון הסכם שימוש בתשתיות. עוד באותה שנה, הגיש יועץ התקשורת דהן תביעה נגד החברה ולוי עצמו לאכיפת התחייבות להקצאת 10% ממניות החברה או לחילופין לפיצוי של 2.5 מיליון שקל.
דהן טען בתביעתו כי בזמנו, לוי ביקש את עזרתו כמומחה בתחום הסלולר שכן לא היה לו שום ניסיון או ידע בתחום התקשורת. לאורך מספר חודשים הוא הדריך את לוי בנוגע לסוגיות הטכנולוגיות השונות, והוא זה שהגיש עבורו את הבקשה למשרד התקשורת וסייע לו להגיע להסכם עם פלאפון.
גם כלפיך הפרו התחייבות?
עורך דין חוזים
לטענתו, ההסכם בינו לבין לוי היה כי המניות יבואו במקום שכר עבור עבודתו, כפי שמעידות טיוטות ההסכם שהוחלפו ביניהם. אלא שבפועל, לוי "זרק" אותו אחרי שהעסקה עם פלאפון נסגרה.
לוי, מצידו, טען בין היתר כי כלל לא התגבש הסכם שניתן לאכוף, וכי דהן לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו.
לוי טען כי הוא בסך הכל שקל את האופציה להעניק לדהן מניות אך לא התחייב לכך – ולראיה – לא חתם על ההסכם עמו. עוד לטענתו, מעורבותו של דהן לא הניבה תוצאה מול פלאפון ואף להיפך. מכל מקום, המשא ומתן הראשוני עם פלאפון הופסק, וההסכם גובש בשלב מאוחר יותר, בעקבות מו"מ עם פרטנר וללא שום קשר לדהן.
אם לא די בכך, לוי וחברתו הגישו תביעה נגדית על לשון הרע בשל כתבה שפורסמה בנושא במאי 2011 בגלובס.
הייתה הסכמה עקרונית
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בפועל) השופט אהרן פרקש הבהיר שלעיתים ניתן להכיר בקיומו של חוזה גם בהיעדר הסכם חתום. למשל, כששני הצדדים התנהגו בהתאם להסכמות.
השופט כתב כי הוא מאמין לגרסתו של דהן במלואה. לעמדתו, אם הנתבעים סבורים שאין ולא היה הסכם עם דהן, לא ברור מדוע דהן עבד עבורם. מנגד, עיון בטיוטות ההסכם מלמדות כי בין דהן ללוי הייתה הסכמה עקרונית בדבר הקצאת מניות תמורת עבודתו.
התכתבויות בין הצדדים גם מעידות שאף אחד לא העמיד את דהן על "טעותו" בנוגע לשותפות. לפי השופט, "מהתנהלות הנתבעים עולה, כי לאחר שנחתם ההסכם עם פלאפון לא התעניינו יותר בשירותיו של התובע. דבר המעלה יותר מחיזוק לגרסתו של התובע, שלאחר שהנתבעים קיבלו ממנו את המידע שהיה נחוץ להם כדי לחתום על הסכם עם ספק מארח, לא היה להם עוד צורך בתובע, ובנסיבות אלו עולה החשד לגבי תום ליבם של הנתבעים בכוונתם להתקשר עם התובע בהסכם מלכתחילה".
השופט הוסיף כי העדויות וההתכתבויות מעידות על התנהגות בהתאם להסכמות ומשכך ניתן להורות על אכיפת הסכם בעל-פה. לפיכך השופט הורה ללוי להעביר לדהן 10% ממניות החברה תמורת השקעה יחסית בהתאם לשווי החברה ביום החתימה על ההסכם עם פלאפון.
תביעתו של לוי, מצד שני, נדחתה. השופט בחן את הכתבה המדוברת וקבע כי גם בהנחה שהיה בה לשון הרע, אף שאינו סבור כך, עומדת לדהן הגנת "אמת דיברתי" לנוכח תוצאת פסק הדין.
לוי וחברת התקשורת חויבו בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של 100 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שרון סחאי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד פרידמן יונגר ושות'
* עורך דין מנחם מאנדל עוסק בדיני חוזים ובמשפט אזרחי-מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין