בית המשפט קבע שלאם חלק גדול בניתוק הקשר בין האב לבתו – המסרבת לפגוש אותו מזה שנים. בניסיון להביא לחידוש הקשר החליט בית המשפט שכספי המזונות יופקדו בינתיים בחשבון נאמנות, ויועברו לבת רק אם תסכים להיפגש עם אביה.
בהסכם גירושין שערכו בשנת 2004, הגיעו ההורים להסכמה לגבי הסדרי הראייה של האב עם בתו הקטינה, אז בת שבע.
אלא שהיחסים הרעים בין ההורים, שנקטו פעולות משפטיות אחד נגד שני גרמו לנתק בין האב לקטינה. ב-2011, לאחר שניסיונותיו לחדש את הקשר נכשלו, הוא הגיש תביעה לביטול מזונות הקטינה בבית המשפט למשפחה בראשון לציון.
לשאלות בתחום המשפחה:
פנה לפורום דיני משפחה של אתר פסקדין
הצדדים הופנו לגורמים מקצועיים במטרה לחדש את המפגשים, אך הבת חזרה ודקלמה כי אינה רוצה בכל קשר עם אביה. אמה טענה כי האב הוא איש מסוכן ואלים, כינתה אותו "חלאת אדם" ודרשה כי "ייצא להן מהחיים".
עקב התנהלותה, החליט בית המשפט להשהות את העברת כספי המזונות לידי האם. האב, שהאמין כי גרושתו היא האשמה בנתק, טען כי מאחר שבתו, שכיום מתקרבת לגיל 18, עדיין מסרבת לראותו אותו, יש לפטור אותו מתשלום מזונותיה כליל.
להערכתו, גרושתו מתפרנסת כ-15,000 שקל לחודש ומכאן שאין חשש "שהקטינה תרעב לפת לחם".
גרושתו ביקרה בחריפות את העובדת הסוציאלית שטיפלה בחידוש הקשר, וטענה כי היא "אינה ראויה לעסוק במקצועה", וכן את בית המשפט, שלדבריה "מנהל דיון סרק" בתביעה שכל מטרתה להתחמק מחובת תשלום המזונות.
לטענת האם, בתה מסרבת לפגוש את אביה כיוון שנהג להתעלל בה ובאחותה לנגד עיניה.
האב הבהיר כי אינו מנסה להתחמק ממזונות והציע להעביר בינתיים את כספי המזונות לחשבון חסכון, עד שבתו תתעשת.
חלופה מתונה
"ביטול מזונות ייעשה במקרים קיצוניים ונדירים, ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר", כתבה השופטת אסתר שטיין בפסק הדין.
תחילה, עסקה השופטת בשאלת האשמה בניתוק הקשר בין האב לבתו וקבעה כי אמנם לאם חלק נכבד באשמה כיוון שסירבה לשתף פעולה עם גורמי מקצוע והפרה הסדרי ראייה, אך גם אין לזלזל בחלקה של הקטינה, המתקרבת לגיל 18, והיא מספיק בוגרת כדי ליטול אחריות על התנהלותה בכל הקשור ליחסים עם אביה.
כמו כן, בהתאם לתסקירי העובדים הסוציאליים, התרשמה השופטת כי האב פעל בכל דרך כדי לשקם את הקשר עם בתו.
בנוסף, הסכימה השופטת עם האב שביטול המזונות לא ייפגע בצרכי הילדה לנוכח תקופת החיוב הקצרה שעוד נותרה ומקורותיה הכספיים שלהם.
ועדיין, למרות זאת, חשבה השופטת כי דווקא ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר ומצאה פתרון חלופי אחר. היא הורתה לאב להפקיד את דמי המזונות בחשבון נאמנות במקום להעבירם לאם. כספים אלה יועברו לקטינה רק במידה שתקיים עמו לפחות חמישה מפגשים רצופים עד שתגיע לגיל 18. במידה שלא תעשה זאת, הם יוחזרו לאב.
לנוכח הלשון הבוטה והפוגענית של האם כלפי התובע, עורך דינו, העובדת הסוציאלית וכן בית המשפט, ובעקבות העובדה שלא שיתפה פעולה בהליכים הטיפוליים ואולי אף פגעה בהליך המשפטי, חייבה אותה השופטת בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד בלס
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אורלי זינגרמן
* עו"ד ומגשר אלון אלדר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין