בני זוג שרכשו לפני כארבע שנים בית ב-3 מיליון שקל טענו כי מכיוון שעבור האישה מדובר בדירה ראשונה, יש לחשב את מס הרכישה עבור כל אחד מהם בנפרד בהתבסס על שווי מחצית מהדירה. השופט דחה את גישתם וקבע כי פרשנותם מנוגדת לחוק ולהיגיון הכלכלי.
בני זוג רכשו במאי 2012 בית בעמק חפר תמורת 3 מיליון שקל. עבור האישה הייתה זו דירת מגורים ראשונה ועבור הבעל דירה שנייה, שכן כבר הייתה בבעלותו דירה מלפני הנישואים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מיסים
בין בני הזוג לבין מנהל מיסוי המקרקעין בחדרה התעוררה מחלוקת באשר לגובה מס הרכישה. הם סברו כי עליהם לשלם 82,206 שקל אך המנהל קבע כי המס יהיה 122,205 שקל. השגה וערר שהגישו בני הזוג על ההחלטה נדחו.
בערעור שהגישו לבית המשפט העליון הם טענו כי בהתאם להלכה שקבע בית המשפט ב-2004, כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה נוספת מלפני הנישואים ולשני לא – אין לשלול מהשני את הזכאות להטבת מס לרוכש דירה יחידה ולכן במקרה כזה לא רואים את בני הזוג כיחידה משפחתית אחת.
לגישתם, בהתאם לכך יש לחשב את המס שיוטל על כל אחד מהם לפי חלקו היחסי בדירה ולגזור את אחוז המס מתוך סכום של 1.5 מיליון שקל.
מנהל המיסוי טען מנגד כי על פי תקנות משרד האוצר, כשמדובר בשותפים יש לחשב את אחוז המס שיוטל על כל אחד מהם מתוך שווי הבית כולו.
לדבריו, החישוב שמציעים בני הזוג מביא לכך שהבעל משלם מס מופחת על דירה שנייה ומקבל למעשה הטבת מס שלא מגיעה לו. המנהל הבהיר שהתחשיב שלו מביא לתוצאה ראויה ותואם את המצב המשפטי: המערערת מקבלת את הטבת המס שהיא זכאית לה, והמערער משלם את מה שהוא חייב לפי חוק.
בני הזוג השיבו כי התקנות האמורות זכו לביקורת נוקבת ואינן צודקות. לטענתם, חישוב המס כפי שנקבע על ידי המנהל מטיל עליהם כפל מס תוך התעלמות מוחלטת מכך שהטבת המס שניתנה לרכישת דירת מגורים ראשונה נועדה להגשים תכלית סוציאלית של סיוע ברכישת דירה לזוגות צעירים.
"תא משפחתי אחד"
השופט חנן מלצר הודיע כבר בתחילת דבריו כי עמדת בני הזוג המערערים אינה מקובלת עליו. לדבריו, פרשנותם אינה תואמת את החוק וההלכה ואף אינה הגיונית ברמה הכלכלית.
השופט הסכים כי יש ביקורת מצד גורמים שונים על כך שתקנות משרד האוצר אינן צודקות אך הבהיר כי התקנות עדיין תקפות ומנהל מיסוי המקרקעין לא טעה בפרשנותן.
השופט הוסיף כי שיטת החישוב שהציעו המערערים תזכה למעשה גם את בן הזוג שלא זכאי להטבת מס – בהטבה שלא כדין. לדבריו, חישוב המס לפי שווי של חצי דירה יוביל לכך שבן הזוג שיש לו דירה נוספת ישלם מס מופחת מזה שהיה אמור לשלם לו היה רוכש את חלקו בנסיבות אחרות.
השופט כתב עוד כי לעמדתו, בפרשנות בני הזוג אין הגיון כלכלי מכיוון שהיא מרוקנת מתוכן את "חזקת התא המשפחתי". השופט הסביר כי אמנם בני הזוג לא נחשבים ל"רוכש אחד" אך "מכאן ועד להתייחסות לרכישת הדירה המשותפת כאל שתי רכישות נפרדות של שתי דירות נפרדות לחלוטין רחוקה הדרך" שהרי "בסופו של דבר בני הזוג רכשו דירה משותפת כדי לקיים תא משפחתי אחד".
משכך, הערעור נדחה אולם לא נפסקו הוצאות לחובת המערערים.
- ב"כ המערערים: עו"ד לילך אקרמן
- ב"כ השיב: עו"ד יאיר זילברברג
* עורך דין יצחק נטוביץ עוסק במיסוי נדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין