בקשתה של חברת "ליסקאר" להטיל עיקול על נכסי חברת "אדירים" התקבלה בהוצאה לפועל. "אדירים" תבעה וטענה שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ונגרם לה נזק של 2 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי נפל פגם בבקשה אך לתובעת לא נגרם נזק מעבר לפגיעה בשמה הטוב.
חברת "אדירים", העוסקת במתן שירותי ביטחון, שכרה מחברת הליסינג "ליסקאר" שש מכוניות. ביולי 2009, לפני תום תקופת השכירות, היא החזירה ארבע מכוניות וליסקאר שלחה לה דרישת תשלום על סך 85,000 שקל.
"אדירים" חלקה על סכום התשלום ולא פרעה את החוב.
כשבועיים לאחר משלוח הודעת התשלום פנתה "ליסקאר" להוצאה לפועל וביקשה להטיל עיקולים על חשבון הבנק של "אדירים" ועל תשלומים עתידיים שהגיעו לה מלקוחות ובקשתה התקבלה.
לייעוץ בתחום
פנו לעורך דין הוצאה לפועל
בתביעה שהגישה "אדירים" כנגד "ליסקאר" היא טענה כי בקשת העיקולים הוגשה בחוסר תום לב והעיקולים גרמו לה לנזק כספי של 2 מיליון שקל ולפגיעה בשמה הטוב מול לקוחותיה. לטענתה, היא ביקשה להסדיר את המחלוקת הכספית עם הנתבעת ונפגשה עם עורך דינה אך בשלב המשא ומתן ומבלי לחכות לבירור המחלוקת פנתה הנתבעת בחשאי ובחוסר תום לב להוצאה לפועל.
עוד היא טענה כי הנתבעת ציינה בבקשה עובדות שגויות והציגה אותה כמי שלא עומדת בהתחייבויותיה לתשלום, למרות שבין שתי החברות המשיכו להיות קשרים מסחריים והיא המשיכה לשלם דמי שכירות על שני הרכבים הנוספים.
הנתבעת דחתה את טענות התובעת וטענה כי היא פעלה למימוש זכותה כדין.
רושם שלילי
השופטת ליאת הר ציון מבית משפט השלום בפתח תקווה הבהירה כי תובע המבקש להטיל צו עיקול במעמד צד אחד חייב לנהוג בתום לב ולהביא בפני בית המשפט את כל המידע הנחוץ לקבלת ההחלטה.
השופטת קיבלה את טענת התובעת כי הנתבעת לא ניסחה את בקשת העיקול בזהירות ובשקיפות הנדרשת והנתונים שהציגה בפני ההוצאה לפועל לא היו נכונים ומלאים. כך למשל, הנתבעת היתה צריכה לשקף בבקשה את הפנייה של התובעת אליה בניסיון להגיע להסדר החוב.
לפיכך קבעה השופטת כי הליך הבקשה להטלת עיקול נעשה בחוסר תום לב והנתבעת אחראית לנזקים של התובעת, ככל שאלו נגרמו כתוצאה מהטלת העיקולים.
עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת כי בעקבות העיקולים והגבלת חשבון הבנק שלה לא נתקבלו כספים מלקוחות בחשבון הבנק ונגרמו לה נזקים כספיים בסכום של 2 מיליון שקל. השופטת הבהירה כי כל שהוכח הוא שעוקל סכום של 56,000 שקל אצל לקוח אחד בלבד ולא "לקוחות".
כמו כן, טרם הטלת העיקול חזרו בחשבון הבנק של התובעת תשעה שיקים בסכומים זניחים והגבלת החשבון אירעה גם עקב חזרת שיקים אלה ולא רק כתוצאה מחזרת השיקים לאחר הטלת העיקול.
בנוסף, התובעת לא הציגה בפני בית המשפט ראיות המתייחסות למסגרת האשראי או דפי חשבון הבנק שלה לתקופה הרלוונטית ולכן לא הוכיחה שהעיקול הוא שגרם לכניסת החשבון להגבלה.
השופטת קיבלה את טענת התובעת לפגיעה בשמה הטוב וקבעה כי הטלת העיקולים יצרה רושם שלילי אצל הבנקים ולקוחות החברה, דבר שחייב אותה להשקיע מאמצים ניכרים בהסבר ושכנוע.
השופטת העמידה את סכום הפיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה בשם הטוב על 50,000 שקל אך לא פסקה הוצאות מכיוון שהתובעת לא הוכיחה נזק בהיקף קרוב לזה שאותו תבעה.
- ב"כ התובעים: עו"ד רוני בוקעי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מיכאל עצמון
* עורכת דין עדי טויזר עוסקת בדיני הוצאה לפועל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין