הורים לשני ילדים נקלעו להליכי גירושין מכוערים, במהלכם פעלו הוריו של האב במטרה להסית את נכדיהם נגד אמם. בית המשפט למשפחה בתל אביב החליט למנוע מהסבים לפגוש את נכדיהם כל עוד לא יעברו הליך טיפולי, וחייב את האב במזונות.
לפני 12 שנים נישאו הגבר והאישה, והביאו לעולם שני ילדים, כיום בני 10 ו-7. חייהם לא התנהלו על מי מנוחות, ובשנת 2011 החליט הבעל לעזוב את דירת המגורים המשותפים, שנמצאה בבעלות הוריו.
לסיוע בפתירת סכסוכי משפחה:
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
כעבור כמה חודשים, הגישה האם בקשה לבית המשפט למשפחה בתל אביב, במסגרתה ביקשה לקבל את המשמורת על הילדים, בתוספת דמי מזונות חודשיים מהאב.
וכך, החלו הגבר והאישה לנהל הליכים משפטיים ארוכים, במהלכם הספיקו להתגרש ולמכור דירה שרכשו במשותף לפני פרידתם.
עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכמות בכל הנוגע להסדרי הראייה של האב עם ילדיו. האישה התלוננה על כך שהאב רואה את הילדים יום אחד בשבוע בלבד, וכי הוא הוא מסרב באופן מוחלט לראות אותם בימים אחרים, גם כאשר הם חולים או מתקשרים אליו בבכי שיבוא לבקר.
בנוסף, האם התלוננה על כך שהוריו של האב מסיתים נגדה את ילדיה, וסיפרה כיצד נכנסו לדירה בה התגוררה עם הקטינים (הנמצאת בבעלות ההורים), ועקרו ממנה את כל החלונות ופריטים מהמטבח, כדי ללחוץ עליה להתפנות מהדירה – טענה שלא נסתרה על ידי הורי האב.
לסיכום דבריה, האם, שמתגוררת כיום בשכירות עם ילדיה בדירה יחד עם הוריה, ביקשה להתחשב בשכרו הגבוה של האב לשם פסיקת מזונות הילדים, וסיפרה שצרכיהם החודשיים מסתכמים ב-8,630 שקל.
האב טען כי מדובר בסכום מופרז, ציין ששכרו כיום אינו גבוה כפי שהיה בעבר, וביקש לחשב את הוצאות השכירות, באופן בו תיעשה חלוקה שווה בין גרושתו לבין שני הוריה.
בתגובה, טענה האם כי היא משלמת 60% מהוצאות השכירות והוריה 40%, בתמורה לסיוע הרב שהם מעניקים לה ולילדים, לנוכח העובדה שגידולם נופל עליה כמעט במלואו.
סכנה מובהקת
השופטת איריס ארבל-אסל עיינה בתסקירים הרבים, שהעידו על כך שהתנהגותם של הורי האב אכן עולה לכדי אלימות והפרעה לחיים סבירים, כאשר ניכר שהאב מצדד באופן עקבי בהוריו, ומאמץ את עמדתם בכל נושא ועניין הקשור לאם ולילדים.
"קיימת סכנה מובהקת לשלומם הנפשי של הקטנים בחשיפתם להורי האב כאשר ברור שהאב לא יוכל – ואולי אף לא ירצה – לרסן את הוריו אם וככל שיחליטו להכפיש את האם בפני הקטינים", כתבה השופטת.
לכן, נקבע כי אין לאפשר קיום קשר בין הקטינים להורי האב, ושהוא יחודש רק בכפוף להמלצות של גורמים אבחוניים.
גרסת האב, לפיה שכרו ירד מאז התקופה בה גר עם גרושתו, התקבלה על ידי השופטת. עם זאת, השופטת התרשמה כי הכנסתו עדיין גבוהה משמעותית מזו של האם, והתייחסה לעובדה שהשתתפות האב בטיפול בקטינים מסתכמת באחר-צהריים אחד באמצע השבוע.
מכאן, השופטת הבהירה כי התובעת לא תמכה את טענותיה בדבר הצרכים של הקטינים בראיות, והורתה לאב לשלם מזונות חודשיים בסך 2,700 שקל, בתוספת 1,325 שקל הוצאות מדור. בשל פערי היכולת בין ההורים, האב אף חויב לשאת בשיעור של 75% מההוצאות החינוכיות והרפואיות של הקטינים.
כיוון שההליכים נמשכו ארבע וחצי שנים, בעיקר בשל התנהלות האב, הוא חויב לשלם לאם הוצאות משפט גבוהות בסך 25,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין טובה אייזנשטיין עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין