החלטת הממשלה לאשר את חוק הגיור אמורה להקל על המבקשים להתגייר ולהפוך את התהליך לנגיש יותר. עם זאת, החוק לא מציע פתרון או מתווה מיוחד בנוגע לגיור קטינים שהוריהם פרודים או גרושים. עו"ד איתי גור מסביר איך מתמודדים.
חוק הגיור, שאושר בשבוע שעבר בהחלטת הממשלה הוא קרן אור חיובית שיכולה להקל על עשרות האלפים המבקשים להתגייר בישראל מדי שנה (כך לפי נתוני אגף הגיור במשרד לשירותי דת).
עם זאת, התהליך נותר סבוך עבור מי שמעוניין לגייר את ילדו אך נתקל בהתנגדות ההורה האחר – אם בשל סכסוך משפחתי ואם משום שלא ניתן לאתרו. במקרה כזה, מלבד ההתמודדות עם דרישות הרבנות ייאלץ ההורה המבקש לגייר את ילדו, להתמודד גם עם הליכים משפטיים לא פשוטים.
נטלי, אם חד-הורית, שלא נחשבה ליהודייה על פי ההלכה חלמה במשך שנים להתגייר יחד עם בתה אך נתקלה במחסומים משפטיים לאחר שהסתבר לה שבתה בת ה-4 לא תוכל להתגייר מבלי לקבל את הסכמת אביה. אלא שהאב עזב את המשפחה ונסע לגרמניה לפני מספר שנים, ולנטלי לא הייתה כל אפשרות להשיג את הסכמתו.
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המרת דת מחייבת הסכמה מצד שני הוריו של הקטין. כששניהם מסכימים לגיור, חותמים על הסכמתם בבית הדין לגיור או מצהירים עליה בפני עורך דין – ניתן להתחיל את תהליך הגיור של הילד ללא שום בעיה, בהתאם לדרישות הרבנות כמובן.
לפני הכל: טובת הילד
כפי שמדגים המקרה של נטלי, הבעיה מתעוררת כשאחד ההורים לא בתמונה או לא מסכים לגיור. במקרה כזה יש צורך לפנות לבית משפט לענייני משפחה בתביעה מיוחדת להמרת דת של קטין בהתאם לסעיף 13א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולתקנה 258ז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי.
היות שטובת הילד נמצאת לנגד עינה של המדינה, מתווסף להליך זה צד נוסף והוא האפוטרופוס הכללי – שתפקידו לבחון שטובת הילד עומדת לנגד ההורה המבקש את גיורו (ראו לעניין זה תמ"ש 9328-05-09 י.ב. נ' היועץ המשפטי לממשלה, בו נקבע כי טובת הקטין הנו עקרון העל המנחה בבקשות מעין אלה).
לשם כך, בדרך-כלל יבקש האפוטרופוס עריכת תסקיר וחוות דעת של גורמי הרווחה, שיבררו את רצונו של הקטין ועמדתו, ככל שהוא יכול להביע דעה (החוק גם קובע כי מגיל 10 יש חובה לקבל הסכמתו המפורשת לגיור). בתסקיר שיוגש לבית המשפט יפרטו גורמי הרווחה את המלצתם בראי טובת הילד. פרוצדורה זו לוקחת זמן, לעיתים חודשים שלמים.
כאשר הסיטואציה היא שאחד ההורים לא מסכים לגיור ילדו, יבחן בית המשפט לענייני משפחה את המניעים לסירוב, ולאחר מכן יכריע מה נכון עבור הילד – בהתאם לעמדת התובע/ת והתסקיר שהונח בפניו, והוא רשאי לאשר את הגיור גם למורת רוחו של ההורה הסרבן.
העניין מסתבך כאשר, כמו במקרה של נטלי, ההורה כלל לא נמצא בארץ ולא ניתן להשיג את עמדתו או הסכמתו. במקרה כזה, ההורה המעוניין בגיור צריך לנסות לאתר את ההורה הנעדר על מנת למסור לו את הבקשה שהגיש לביהמ"ש. אם הניסיון צלח, ההורה אותר והבקשה התקבלה אצלו – הוא מחויב להגיש כתב הגנה (לבית המשפט בארץ כמובן), שאחרת, בית המשפט רשאי לפסוק בהיעדרו.
במקרה של נטלי, מאחר שלא ניתן היה למצוא את מקום הימצאו של האב, היה צורך להוכיח לבית המשפט שהנסיבות בהן עזב לא אפשרו את איתורו. כאשר בית המשפט התרשם, כי האב פשוט זנח את ילדתו ולא התעניין בגורלה מאז, הוא פסק כי נטלי היא האפוטרופוסית הבלעדית שלה, וזה מה שאפשר לה לגייר את בתה. כך, בהליך יחסית קצר של שלושה חודשים בלבד, בתה הקטנה גוירה.
דברים שחשוב לדעת
קידום תהליך הגיור של ההורה המבקש: הליך הגיור של הקטין יהיה קל יותר אם אחד מהוריו כבר סיים את תהליך. לכן, במקביל להגשת הבקשה לאישור הגיור בבית המשפט לענייני משפחה, על ההורה לעשות ככל יכולתו על מנת להתקדם בתהליך הגיור שלו-עצמו.
הסדרת סוגיית המשמורת: באם קיים סכסוך משפטי בעניין המשמורת, והעניין טרם הוכרע, הבקשה לגיור הקטין עשויה להידחות עד להסדרת המשמורת.
אלמנט הזמן: הזמן הוא קריטי. כל מי שמכיר את הנדרש בתהליך גיור יודע שככל שהילדים גדלים תהליך הגיור שלהם הופך מורכב יותר ויותר. לכן, כדאי לעשות את מרב הפעולות שיאפשרו את ניהול ההליך באופן רציף, מיומן ומושכל.
* עו"ד איתי-דוד גור עוסק בדיני משפחה ומעמד אישי
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין