זוג ששכר בית פרטי בהרצליה עזב אותו בשנה שעברה לאחר שחש כי בעלי הבית מגיעים לביקורים תכופים מדי לצורך סידור ליקויים. בית המשפט התרשם שלא מדובר בהתנהלות סבירה. כמה פיצוי פסק לשוכרים?
השוכרים – בני זוג – חיו בשכירות בבית פרטי בהרצליה במשך כארבע שנים. בנוסח האחרון של חוזה השכירות, שהעלה להם את שכר הדירה מ-7,000 שקל ל-9,000 שקל, הוסכם כי יוכלו להשתמש גם בקומת המרתף, ובעלי הבית – פנסיונרים קשישים – הבטיחו לפנות אותו מחפצים מיותרים.
אלא שבשנת 2014 השוכרים לא חידשו את החוזה בשל מחלוקות קשות עם בעלי הבית, שהובילו גם להגשת תביעה לפיצוי של יותר מ-400 אלף שקל. בני הזוג טענו בתביעה כי בעלי הבית הפרו את חוזה השכירות בכך שלא פינו את חפציהם מהמרתף, אף שנהגו לבקר בו לעיתים תכופות לצורך "מיון" חפצים או תיקון ליקויים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
בהקשר זה טענו התובעים כי בעל הדירה לא הסכים שיעסיקו בעלי מקצוע לתיקון התקלות בבית והתעקש לטפל בהן בעצמו, אף שלא הוכשר לכך ולא הצליח בכך.
עניין נוסף שבני הזוג העלו בתביעה הוא פעולה חד-צדדית של בעלי הבית, שחילטו ערבות בנקאית של 28 אלף שקל על נזקים, שלכאורה, גרמו לבית.
בעלי הבית דחו את הטענות נגדם. השניים טענו שעם עזיבת השוכרים הם הוכו בתדהמה לנוכח ההזנחה הקשה של הבית והנזקים שנגרמו לגינה. לכן, הם הגישו תביעה משלהם בסך 195,700 שקל כפיצוי עבור הנזקים שנאלצו לתקן, עוגמת הנפש שנגרמה להם ואובדן דמי שכירות לתקופה של 9 חודשים.
כמה פעמים אפשר לתקן?
השופט יעקב שקד התבונן בראיות שהגישו התובעים, בהן תיעוד של פניותיהם הרבות בנוגע למרתף, וקבע כי בעלי הבית אכן הפרו את חוזה השכירות כאשר לא אפשרו להם להשתמש במרתף במלואו.
בנוסף, נקבע כי הערבות חולטה על ידי בעלי הבית שלא כחוק ומבלי שהסבירו איזה נזקים בדיוק הובילו אותם לממשה – ולכן עליהם להחזיר להם לתובעים את כספם.
בהקשר זה, השופט שקד דחה את טענת הבעלים כי "הוכו בתדהמה" לנוכח מצבו של הבית – טענה שלא מתיישבת עם העובדה שביקרו בו בתדירות גבוהה.
ומכאן ניגש השופט לדון בסוגיית הפרטיות. השופט קבע כי בהתחלה לא הייתה שום בעיה שבעלי הבית יגיעו לתקן ליקויים או למיין חפצים – בעיקר כשהתובעים הסכימו לכך. ואולם, לא כך לאחר שהתברר כי הליקויים לא תוקנו כיאות וכי המיון לא הביא לפינוי המרתף.
מרגע שבעלי הבית נכשלו בסידור הליקויים ובקיום התחייבויותיהם, קבע השופט, הם גרמו לתובעים נזק ופגעו בפרטיותם שלא לצורך.
לפיכך, השופט חייב את בעלי הדירה לפצות את התובעים ב-77,000 שקל, סכום שכולל את החזר הערבות ופיצוי על הפרת הסכם השכירות והפגיעה בפרטיות. מנגד, השופט התרשם כי בעלי הבית כן הוכיחו שהתובעים לא טיפלו כראוי בגינה, ועל כך חייב את התובעים לשלם להם את עלויות השיקום בסך 33,000 שקל. יתר תביעת הבעלים נדחתה.
התוצאה הסופית היא שבעלי הדירה ישלמו לתובעים 44,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין ערן לאופמן עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין