בית המשפט המחוזי קבע שהבנק נהג ברשלנות פושעת כשאפשר לאדם לא מורשה למשוך כספים מחשבון החברה.
חברת "א.ג. ירקות כבושים" נוסדה כדי להקים מפעל לירקות כבושים בהודו. במרץ 2001 היא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, כשהוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל.
לייעוץ בנושא בנקאות
פנו ל - עורך דין בנקאות
במשך כשלושה חודשים הופקדו לחשבון כ-6.5 מיליון שקל, שיועדו להשקעה במפעל.
ביוני 2001, קיבלו בעלי החברה פירוט של חשבון הבנק, וגילו שבחשבון התבצעו העברות של סכומי כסף לא מבוטלים. בתחילה הם חשבו שמדובר בהעברות לטובת הפק"מ, כפי שהוסכם מול מנהל הסניף, אולם לאחר שהתקשרו אליו והוא החל לגמגם, הם פנו לברר את העניין מקרוב.
יום למחרת גילו בעלי החברה שהכספים נמשכו על ידי איש אמונו של אחד מבעלי החברה שלא היה מורשה לבצע פעולות בחשבון. לבנק לא היו תשובות, לכן הם התלוננו במשטרה.
לאחר בירור, הבנק פיטר את מנהל הסניף והעובדים שאפשרו את המשיכות.
כעבור כמעט שבע שנים, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, הבנק התרשל כשנתן לאדם לא מורשה להוציא את הכספים ולכן הוא צריך להחזיר לה את הכספים שהוצאו מהחשבון שלא כדין, בצירוף ריבית, פיצוי על הפרת הסכם ועל הרס החברה. בסך הכל היא תבעה כ-10.5 מיליון שקל.
מטעם הבנק נטען שהעובד היה בעל ייפוי כח בחשבונותיו הפרטיים של אחד מבעלי המניות, ולכן התייחסו אליו כמי שבא בנעליו בבחינת "שולחו של אדם כמותו".
לטענתו, כל הפעולות נעשו בהתאם לרצונה של החברה, ובפועל היא זו שהונתה את הבנק כשגלגלה כספים בהיקף אדיר באמצעות חשבונות בנקים שונים למטרות בלתי כשרות. לכל הפחות, נטען, שהחברה נהגה ברשלנות, ולכן אין להטיל על הבנק אחריות כלשהי.
הבנק גם שלח הודעת צד שלישי נגד בעלי החברה, בטענה שרימו אותו ולכן עליהם לפצות אותו על כל מה שייפסק לרעתו בתביעה.
בעלי המניות טענו שלא נהנו בשום דרך מגלגול הכספים לו טוען הבנק. לטענתם, הבנק יכול לבוא בטענות אך ורק לעובד, שניצל את ייפוי הכח שהוענק לו, ואף ישב בכלא על כך.
הוצאות הולמות
השופטת אביגיל כהן קבעה שההתנהלות שנחשפה בסניף היא בגדר רשלנות פושעת. "סניף הבנק בו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ'נורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי", כתבה השופטת בפסק דינה.
השופטת קבעה שהבנק לא הוכיח שהעובד פעל כשליח של החברה, ולכן התרשל כשאפשר לו לפעול בחשבון הבנק של החברה ללא הרשאה.
השופטת – שסברה שהבנק לא הוכיח שלבעלי החברה היה חלק בגלגול הצ'קים הנטען – גם דחתה את הודעת הצד השלישי שהגיש.
לפיכך קיבלה השופטת כהן את התביעה באופן חלקי. היא פסקה שהבנק ישיב לחברה את הכספים שנמשכו מהחשבון בסך 6,466,835 שקל.
עם זאת, השופטת סירבה לפסוק לחברה ריבית חריגה משום שהתמהמהה בהגשת התביעה. גם את הטענה לפיצוי בגין הפרת הסכם היא דחתה, וסברה שאת מורת הרוח מהתנהלות הבנק ניתן לבטא בדרך של הוצאות הולמות, אותן העמידה על 200 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אבי זילברפלד
- ב"כ הנתבע: עו"ד שאול פלס,
- ב"כ צד ג': עו"ד ניר סרוק, עו"ד אבי זילברפלד, עו"ד צבי רוטמן
* עו"ד לירן שגב עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין