הבנק הגיש תביעה נגד חברה והערבים שלה בשל חוב בחשבון. אחד הערבים הגיש תביעה נגדית, בה טען שהבנק הפיל אותו בפח כשהסתיר ממנו מידע בנוגע לשותף העסקי שלו, ובכך גרם לקריסתו כלכלית. בית המשפט המחוזי הסכים וקבע שהבנק הכשיל את הערב ביודעין.
יעקב קמפל היה בעליה של הקונדיטוריה "כמהין". בשלהי שנות ה-90 נרקם בינו לבין בני הזוג הלוי, בעלי השליטה בחברת "וולטר קראנץ'", שעסקה בשיווק כריכים לחברות תעופה, שיתוף פעולה בעקבותיו הם הקימו את חברת "קמפללוי תעשיות".
לייעוץ בנושאי בנקאות
פנו ל- עורך דין בנקאות
החברה פתחה חשבון בסניף בנק הפועלים שביהוד, ובספטמבר 2000 חתמו הלוי וקמפבל על "כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום" לפירעון חובות החברה לבנק.
תוך פחות מחצי שנה, גדל החוב בחשבון, ולאחר שזה לא נפרע, הבנק הגיש תביעה נגד החברה והערבים בסך 723,413 שקל.
הלוי לא התגונן, ובאפריל 2001 ניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה.
החברה וקמפל טענו שהבנק והלוי רימו אותם, ולכן הם הגישו תביעה נגדית בסך של כ-3.5 מיליון שקל. קמפל טען כי "עבדו עליו" כיוון שהחתימו אותו על ערבות לחובות חברת וולטר ובני הזוג, ללא ידיעתו. לטענתם, הבנק ידע שהלוי וחברת וולטר בחובות עצומים, ובכל זאת אפשר להלוי למשוך כספים מהחברה לכיסוי חובותיו ולצרכיו האישיים, וכל זאת באישור הבנק, בקנוניה עימו, ולכל הפחות ברשלנות הבנק כלפיו.
בעקבות פעולות אלה הגיעה החברה לחדלות פירעון, וקמפל מצא את עצמו בחובות אדירים, כשהליך פשיטת רגל הביא לאובדן רכושו ולפירוק משפחתו.
הבנק הכחיש קיומה של קנוניה, וטען שקמפל צריך לבוא בטענות רק לעצמו ולהלוי, כשלא בדק עם מי הוא עושה עסקים.
חוסר מודעות
השופטת רונית פינצ'וק-אלט דחתה את תביעת הבנק. היא סברה שהיה על הבנק לגלות לנתבע על אודות מצב החשבון הקשה של חברת וולטר והלוי, לאור העובדה שבפועל הוא הפך לערב לחובות של וולטר כלפי הבנק. ואולם, הבנק הסתיר את המידע הזה מהנתבע, כיוון שהיה לו אינטרס בתשלום החובות.
לעומת זאת, השופטת קיבלה את התביעה הנגדית של קמפל נגד הבנק. אין ספק, כתבה השופטת בפסק הדין, כי התנהלותו של הבנק גרמה לנתבע לנזקים ולהוצאות רבות, בנוסף לעוגמת נפש רבה. התנהלות הבנק הייתה שלא כדין, ובלעדיה סביר להניח שחשבון הבנק שהנתבע היה ערב לו לא היה מתרוקן לטובת כיסוי חובות חברת וולטר לבנק.
קריסת החברה, קבעה השופטת, גרמה לנתבע להיקלע למצוקה כלכלית קשה, שהכבידה על חייו ונישואיו.
השופטת סברה שהנסיבות במקרה זה חמורות במיוחד, משום שעושה רושם שהבנק הכשיל את הנתבע ופעל בניגוד עניינים מובהק. הוא חיפש כיס שיישא בחובות הענק של לקוח אחר שידע שאין תקווה לגבות אותו ממנו.
ואולם, מאחר שהנתבע הוכיח רק חלק מהנזקים הכלכליים להם טען פסקה לו השופטת פינצ'וק-אלט 228,256 שקל על הנזקים הממוניים ולזה הוסיפה פיצוי על עוגמת הנפש בסך 400 אלף שקל.
הבנק ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 100 אלף שקל.
- ב"כ התובע / נתבע שכנגד: עו"ד יעל דאובר
- ב"כ הנתבעים / תובע שכנגד: עו"ד דורון שטרן, עו"ד אסף בנמלך
* עו"ד יואב סברוב עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין