הילד, בן לאם יהודייה ואב מוסלמי, הועבר למשפחת האומנה בעקבות התמכרותה הקשה של אמו לאלכוהול. אביו טען כי זכותו לגדל את בנו נשללה ממנו רק בשל אמונתו הדתית. לאחר הליך משפטי ארוך, במהלכו האם הביעה התנגדות נחרצת לתביעת האב, הוא זכה במשמורת על בנו.
הקטין נולד לפני שש שנים ממערכת יחסים בין מוסלמי ליהודייה, וגדל עם אמו בבית הוריה, יחד עם אחותו למחצה.
זקוקים לייעוץ בענייני משפחה?
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
בשנת 2011 התגלה לרווחה כי האם התמכרה לאלכוהול והזניחה את ילדיה, ובית המשפט לנוער באשקלון הכריז על הילדים כ"קטינים נזקקים".
אביו של הקטין הציע לקבל לחסותו את שני הקטינים, אך מכיוון שתנאי מגוריו לא היו יציבים באותה תקופה, הם הועברו למשפחה אומנת המקיימת אורח חיים חרדי.
בינתיים, האב החל לפעול לקבלת המשמורת החוקית על בנו. לאור תסקירים חיוביים והמלצות נציגי לשכת הרווחה באשקלון, בסוף השנה שעברה הורה בית המשפט לנוער על העברת הקטין לבית אביו.
אלא שאמו הביולוגיות סירבה להשלים עם הגזירה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בו טענה כי בקרוב תסיים את הליך הגמילה ותוכל לטפל בילד. עוד היא טענה כי החלטת בית המשפט למעשה "מתערבת" בדתו של הקטין, שהינו יהודי לפי ההלכה.
לדבריה, עד שתתאושש, טובת הקטין להישאר לצד אחותו אצל משפחת האומנה, המטפלת בו במסירות ודואגת לכל צרכיו. בנוסף, העלתה האם טענות קשות לגבי האב, שלטענתה אנס אותה.
לשכת הרווחה והאב ביקשו לדחות את הערעור, והדגישו את העובדה שהענקת המשמורת לאב התבססה על התרשמות ארוכת שנים מהמשפחה.
המשיבים אף ציינו כי האם כבר התלוננה נגד האב במשטרה בגין תקיפה מינית, אך התלונה נסגרה מחוסר ראיות, מה גם שהיא הודתה שבדתה את הדברים בשל חששה מתגובת הוריה לכך שהרתה מגבר מוסלמי.
במענה לטענות האם בנוגע לזהות הילד, טען האב כי השתייכות דתית אינה יכולה לשמש כסיבה לשלילת זכותו לגדל את בנו, וכי לא ברור כיצד המערערת מלינה על היותו מוסלמי, כאשר ידעה זאת עוד לפני שהחליטה לנהל עמו מערכת יחסים, שלדבריו נמשכה שלוש שנים.
זכות טבעית
בפתח דבריה, הבהירה סגנית הנשיא השופטת שרה דברת, כי להורה ביולוגי יש זכות טבעית לגדל את ילדו כל עוד הוא מסוגל למלא את צרכיו הפיזיים והנפשיים.
מהמידע שהונח בפניה, השופטת ציינה כי החלטת בית המשפט הקודם התקבלה לאחר שהתרשם כי האב הוא "הורה טוב ומסור", שהוכיח לאורך פרק זמן ארוך כי הקשר בינו לבין בנו הוא קשר חם ומיטיב. זאת, לעומת המערערת, שנכון להיום עדיין לא השלימה את תהליך הגמילה. בתוך כך השופטת קבעה כי תלונות האם לגבי התנהגות לא הולמת ואלימה מצד האב לא הוכחו, וכי ההמלצה להעבירו לאביו ניתנה לאחר "מחשבה מעמיקה".
השופטת אף הסבירה כי במקרה זה, בו הקטין יהודי לפי ההלכה היהודית ומוסלמי לפי ההלכה המוסלמית, אין בדתו של הקטין כדי להביא לשינוי ההחלטה.
מכאן, הגיעה השופטת למסקנה שהמשך שהותו של הקטין במשפחת האומנה רק תזיק לו בגלל הקונפליקט בינה לבין אביו (מההליך עלה כי משפחת האומנה מזועזעת ממנהגים מוסלמיים שהקטין סיגל לעצמו).
לפיכך, הערעור נדחה. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד סיום טדלה
- ב"כ המשיבים: עו"ד יפעת זיידיס, עו"ד ליטל קוזוקב
* עורכת דין יעל קרן עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין