מוסך שסירב להחזיר אופנוע לבעליו בטענה שקודם עליו להסדיר את חובו, חויב באחרונה לשלם לבעל האופנוע פיצויים. נקבע, כי בעל המוסך לא היה זכאי לעכב את האופנוע, כיוון שבטופס ההזמנה לא ננקבו מחירים.
לפני מספר שנים נקלע רוכב אופנוע לתאונת דרכים והביא את אופנועו למוסך האופנועים "רועי-ספיד", על מנת שיבדקו אותו לשם קבלת חוות דעת על הנזקים לצרכי ביטוח.
לאחר ששמאי מטעם חברת הביטוח קבע שהאופנוע במצב של "אובדן כללי" ('טוטאל לוס'), ביקש האיש לקבל בחזרה את שרידיו מהמוסך.
חתמתם על חוזה בעייתי?
פנו ל-עורך דין דיני חוזים
ואולם, המוסך דחה את בקשתו מאחר שהבחור לא שילם לו עבור עבודות תיקונים, שלטענתו ביצע בכלי הרכב. רק לאחר ארבעה חודשים, בהם נאלץ לפעול לקבלת צו מבית המשפט, קיבל האיש את האופנוע חזרה לידיו.
בשנת 2014, הגיש האיש לבית משפט השלום ברחובות תביעה לפיצויים בסך 32,900 שקל נגד המוסך ובעליו, שלטענתו, החזיקו באופנוע שלא כדין, וגרמו לו לעוול ועוגמת נפש.
התובע עמד על כך שהביא את האופנוע למוסך לצורך הערכת שמאי בלבד, ולא לשם תיקון כלשהו. עוד לדבריו, הוא מעולם לא התחייב לשלם לנתבעים דבר עבור הערכת השמאי.
הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה בטענה שעיכבו את האופנוע כדין, כערובה לקבלת תשלום שכר עבודתם. לטענתם, הם השקיעו 13 שעות עבודה כדי להכין ולבדוק את האופנוע לשם קבלת חוות דעת שמאי מטעם המבטחת, וכדי לגבש הצעת מחיר לתיקון האופנוע. בתוך כך הם הציגו טופס הזמנת תיקון, שנחתם לטענתם על ידי התובע, אולם התובע הכחיש שחתם עליו.
הנתבעים גם תקפו את התנהלות התובע, שלדבריהם פגע בשמם הטוב, לא שילם עבור בדיקת האופנוע והתנהג באופן אלים עד כדי כך שאילץ אותם להוציא נגדו צו הרחקה מהמוסך.
בד בבד, הגישו הנתבעים תביעה נגדית נגד התובע, ודרשו ממנו לשלם להם שכר עבודה בסך 3,061 שקל, בתוספת 10,354 שקל עבור כל יום בו האופנוע נותר במוסך.
חוזה לא תקני
השופט איל באומגרט ביקר את התנהלות הנתבעים, שלא הצליחו להוכיח שהתובע הוא זה שחתם על הטופס להזמנת התיקון. לפי השופט, גם אם התובע היה חותם על הטופס, הרי שמדובר בחוזה לא תקני כיוון שהוא לא כלל הצעת מחיר ראשונית.
"אין להלום מצב, לפיו לקוח מביא את כלי רכבו למוסך, אשר מבצע עבודות כאלה או אחרות ומגיש חשבון, לאחר ביצוע העבודות, ללא אישור מראש", כתב השופט, והדגיש את העובדה שהנתבעים דרשו "שכר עבודה ראוי", מבלי שהציגו ראיות המלמדות על העבודה שביצעו.
מכאן, הגיע השופט למסקנה שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב, עוד בשלב ניהול המשא ומתן עם התובע, ודחה את דרישתם לתשלום עבור שכר עבודה. בנוסף, הוא קבע כי הם לא הוכיחו ששמם הטוב נפגע.
מאחר שהתובע לא היה מעולם חייב בתשלום כלשהו למוסך, השופט קבע כי לנתבעים לא הייתה כל זכות לעכב את האופנוע ולדרוש דמי אחסון.
ואולם, השופט לא סבר שלתובע מגיע פיצוי כפי שתבע, והחליט לפסוק לו 7,500 שקל על עגמת נפש בלבד. התוצאה היא כי התביעה הראשית התקבלה בחלקה ואילו התביעה הנגדית נדחתה. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,680 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין רבקה עידן עוסקת במשפט אזרחי ודיני חוזים
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין