בני זוג המתגוררים בארה"ב הופתעו לגלות לפני כשלוש שנים כי ביטוח לאומי הטיל עיקול של כ-65,000 שקל על חשבונם בארץ. תביעה שהגישו נגדו התקבלה באחרונה והחוב בוטל. השופט: העיקול הוטל "כרעם ביום בהיר".
בני הזוג גרו בארץ עד 1995 ואז עברו לארצות הברית. בשנת 2013 ביטוח לאומי הטיל עיקול של כ-65,000 שקל על חשבונם בטענה כי בין השנים 1995-2002 שולמו להם קצבאות ילדים על אף שהם לא היו זכאים להן כתושבי חוץ.
לייעוץ בתחום:
עורך דין ביטוח לאומי
פניותיהם למוסד להסרת העיקול לא עזרו ולכן הם נאלצו להגיש נגדו תביעה בבית הדין לעבודה בתל אביב.
טענתם המרכזית הייתה שדרישת החוב התיישנה וכי חל "שיהוי כבד" בהתנהלות המוסד. התובעים הדגישו כי הביטוח הלאומי "התעורר" והטיל את העיקול עשרות שנים אחרי שהקצבאות לכאורה שולמו להם.
לדבריהם, מבירור עם הביטוח הלאומי עלה כי נשלח אליהם מכתב דרישה אחד ויחיד ב-2004 אך הוא נשלח לכתובת ישנה בה גרו רק עד 1993. הם הצהירו שלא קיבלו את המכתב ולא ידעו על דרישת החוב.
לטענתם הם גם לא זוכרים אם קיבלו קצבאות ילדים המדוברות ומכיוון שחלפו כל כך הרבה שנים הם גם לא יכולים לבדוק זאת ברישומי הבנק שלהם.
ביטוח לאומי הגיש מצדו תדפיס ובו פירוט של התשלומים ששולמו לתובעים. לדבריו, די בכך כדי להוכיח שהם קיבלו את הכספים. הוא הוסיף וטען כי אין התיישנות על תביעותיו נגד אזרחים ששולמו להם גמלאות ביתר. עוד נטען כי התנהלותו לא הייתה נגועה בשיהוי כלשהו.
נשלח לכתובת ישנה
השופט דורי ספיבק הסביר כי ב-2015 ניתן בבית הדין הארצי פסק דין עקרוני ש"טרף את הקלפים" וקבע כי אין התיישנות על חובות של אזרחים ששולמה להם גמלה ביתר (הלכת חג'ג'). יחד עם זאת נפסק כי חלים על הביטוח הלאומי עקרונות השיהוי המנהלי לפיהם יש לבחון בכל מקרה ומקרה האם המוסד השתהה בגביית החוב באופן שמצדיק את ביטולו.
לדברי השופט, בשנת 2004 היה בידי הביטוח הלאומי את כל המידע הדרוש כדי להגיע למסקנה ששולמו לתובעים תשלומים שהם לא היו זכאים להם. הוא אמנם שלח לתובעים דרישת תשלום אך זו הגיעה לכתובתם הישנה ובשנים שחלפו מאז המוסד לא עשה פעולה כלשהי כדי לנסות לאתר אותם.
השופט הוסיף כי הביטוח הלאומי לא סיפק הסבר "ולו חלקי או דחוק" מדוע העיקול הוטל לאחר שחלפו 9 שנים מהודעת התשלום. זאת במיוחד כשמגורי התובעים בחו"ל לא מנעו את גביית החוב שכן לכל אורך השנים היה להם חשבון בנק בארץ.
"בהעדר כל הסבר מדוע לפתע, כמו רעם ביום בהיר, הוטל עיקול על חשבונם דווקא בשנת 2013, ברור לנו שעצם הטלות מהווה פגיעה משמעותית באינטרס ההסתמכות שלהם", כתב השופט.
בנוסף, ציין השופט, לנוכח הזמן שחלף התובעים לא יכלו להציג תדפיסי בנק וכלל לא ברור אם הכספים אכן נכנסו לחשבונם.
לפיכך השופט קיבל את התביעה וקבע כי בשל השיהוי בפעולות הביטוח הלאומי הוא לא רשאי לגבות מהתובעים את החוב.
הביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד עופרה אורנשטיין
- ב"כ הנתבע: עו"ד ענת משלב מרזוק
* עורכת דין פאני יהלום מייצגת בתביעות נגד ביטוח לאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין