בשנת 2008, אחרי מסכת ארוכה של בירורים ואשפוזים, שוחרר חייל גולני משירות לאחר שאובחן כסובל ממחלה כרונית קשה. החייל טען שהמחלה נגרמה עקב השירות, ואילו קצין התגמולים התנגד.
פיברומיאלגיה היא מחלה שסיבותיה לא לגמרי ברורות. החולים בה יכולים לסבול משלל תופעות, בהן כאבים בכל אזורי הגוף, הפרעות שינה וחולשה כללית. למחלה יש אופי "גלי", כלומר היא יכולה להחמיר בעקבות מאורעות לא נעימים ולהיעלם. טראומות קשות כמו חבלה, יכולות להחמיר את הסימפטומים לחודשים ולעיתים גם לשנים.
לייעוץ בענייני צבא ובטחון:
פנו ל- עו"ד דיני צבא ובטחון
בנובמבר 2006 התגייס בחור צעיר לגולני. לפני הגיוס הוא היה "מורעל", והתאמן נמרצות כדי לשרת בשירות קרבי. כבר בחודש הראשון של השירות הוא התלונן על כאב עז ברגליים, אך ייחס אותו לתנאי השירות הקשים.
בהתחלה הוא נבדק על ידי אורטופד, שלא מצא ממצאים חריגים ושלח אותו למנוחה. אלא שהכאבים התגברו והתפשטו, ורק לאחר אשפוז ובירור רחב שנמשך כמה שבועות, התגלה לבסוף שהוא סובל מפיברומיאלגיה.
לנוכח האבחנה, הוא הועבר לתפקיד מדריך במוזיאון גולני, אבל גם שם הוא התקשה לתפקד עד שבדצמבר 2008 שוחרר מהצבא.
כעבור יותר משלוש שנים, החליט קצין התגמולים שמדובר בפיברומיאלגיה ממנה סבל החייל עוד טרם גיוסו, ולכן ההחמרה שאירעה בשירות הייתה זמנית וחלפה מבלי להותיר נכות. החייל הגיש ערעור לבימ"ש השלום בחיפה.
הוא פירט כיצד מצבו הוחמר בהדרגה במהלך הטירונות בעקבות האימונים הקשים, עד שבסופו של דבר לא יכול היה ללכת וסבל מחום גבוה, כוויות קור ונפיחות קשה בברכיים.
הצדדים הגישו חוו"ד רפואיות מנוגדות. המערער טען כי לא ניתן לקבוע שלפני השירות הוא סבל מפיברומיאלגיה, מכיוון שמעולם לא סבל מכאבים כרוניים לתקופות ממושכות ולא מהפרעות שינה. המערער הוסיף שחולי פיברומיאלגיה לא מתאמנים לגיוס קרבי. לשיטתו, הכאבים הממושכים שמהם סבל במהלך הטירונות, היו הטריגר להתפרצות המחלה.
קצין התגמולים הסתמך על חוות דעת מומחה משלו וטען שהמסמכים הרפואיים של המערער מלפני שירותו הצבאי מצביעים ללא ספק על פיברומיאלגיה.
לשיטתו, בזמן הטירונות התסמונת החמירה זמנית לתקופה של כשנה בלבד.
הערעור התקבל חלקית
"עם כל האהדה למערער, קשה להלום שהפיברומיאלגיה נגרמה עקב השירות. המסמכים תומכים בכך שהמערער סבל ממנה קודם ולא אובחן", קבע השופט יואב פרידמן.
השופט גם הבהיר שדווקא המוטיבציה של המערער לפני הגיוס, מלמדת על כך שלא הפריז בתלונותיו הרפואיות לפני הגיוס, אלא סבל מבעיות אמיתיות.
עם זאת, השופט קיבל חלקית את הערעור, לאחר שאימץ את חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. המומחה קבע שהמחלה הופיעה בשנה שקדמה לגיוס. בהתאם לקביעת המומחה, המליץ השופט להעמיד את שיעור ההחמרה במהלך השירות על 10% – שליש מהנכות הכוללת, בשיעור 30%, בשל אותה החמרה.
השופט הסביר שפיברומיאלגיה עשויה להיות "רגישה" לתנאי דחק כמו טירונות קרבית ומצד שני היא מחלה תנודתית שקשה לצפות את מהלכה, ולכן חלוקת ההחמרה שהמומחה ביצע היא הוגנת.
בסיכומו של דבר, נקבע שהשירות הצבאי "החמיר בשליש" את מחלת הפיברומיאלגיה. השופט הבהיר שהקביעות ביחס לנכות ניתנו כדי להכריע בשאלת הקשר הסיבתי ושיעור ההחמרה אותו יש לייחס לשירות. עם זאת, להבדיל משאלת הקשר הסיבתי ושיעור ההחמרה שהוכרעו, ועדה רפואית – שהיא זו שקובעת את שיעור הנכות הכוללת – אינה כבולה במסקנות אלו או אחרות ביחס לשיעור הנכות הכוללת כתוצאה מן הפיברומיאלגיה.
המשיב (קצין התגמולים) יחזיר למערער (החייל) את חלקו בשכר המומחה מטעם ביהמ"ש ויישא בהוצאות המערער בסך 3000 שקל.
* עו"ד סרגיי (דוד) מורין עוסק בדיני צבא ובטחון.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין