השופט מנחם (מריו) קליין קבע שהציפייה ל-100% הצלחה בניתוחים היא לא אנושית ותגרום ל"רפואה מתגוננת". בכך, דחה השופט חלק מהתביעה שהגיש מטופל נגד בית החולים ברזילי. עם זאת, נקבע כי המטופל לא הוחתם על טופס הסכמה מפורט, ולכן הוא זכאי לפיצוי של 100 אלף שקל.
בתחילת 2004 עבר ג' ניתוח להחלפת מפרק בברך בביה"ח ברזילי שבאשקלון. למחרת היום נבדק ג' על ידי רופא שרשם שג' הולך וצועד כרגיל. יום לאחר מכן התלונן ג' על נפיחות וכאבים בברך.
נפגעת בעת הטיפול?
עורך דין רשלנות רפואית
בבדיקה שהתבצעה כארבעה ימים אחרי הניתוח, לא התגלו סימני דלקת, אך נמצא כי ישנה בצקת, ג' סבל מחום וכשבוע לאחר הניתוח התגלה כי הוא סובל מכף רגל שמוטה (מצב שבו הרגל צונחת, ומקשה על ההליכה, כיוון שהיא נגררת על הרצפה).
בנובמבר 2010 הגיש ג' תביעה נגד המדינה – בעלת בית החולים – לבית משפט השלום בתל אביב. לטענתו נפלו בניתוח מספר פגמים שהובילו למצבו: הצוות לא נקט בזהירות הנדרשת להגנה על העצב העיקרי של הרגל והתרשל כשלא נתן לו תרופות מיד לאחר הניתוח. שלישית, לא הוסברו לו הסיכונים שטומן בחובו הניתוח ומכאן שהסכמתו לביצועו לא היתה מדעת. לכן הוא גם תבע פיצוי של 200 אלף שקל בגין פגיעה באוטונומיה.
הנתבעת טענה שאין לדעת מה מקור הפגיעה בעצב, ולדעתה התובע לא עמד בנטל להוכיח שזו תוצאה של רשלנות. הנתבעת טענה, באמצעות מומחה מטעמה, שמדובר בניתוח שאחוזי ההצלחה שלו עומדים על 96%, וכי יכול שיקרה שהניתוח לא יצליח. בנוגע לפגיעה באוטונומיה, טענה כי התובע לא טען שאם היה נמסר לו כל המידע, היה מוותר על הניתוח, ולחלופין, אם ימצא שלא בוצע בהסכמה מדעת, יש לפסוק לו פיצוי של 10,000 שקל בלבד.
גם ההלכה תומכת
השופט מנחם (מריו) קליין קיבל את הטענה שהתובע לא הוכיח שהנתבעת התרשלה. התובע, קבע השופט, לא אסף חומר רפואי שמעיד על כך שהצוות הרפואי חרג מנהלי העבודה או ביצע פעולה כלשהי שניתן לראותה כרשלנות.
השופט ציין שלא כל כישלון בניתוח הוא מיד רשלנות של הצוות הרפואי. ישנם מקרים, ועוד יהיו מקרים, בהם ניתוחים יסתיימו על הצד הפחות טוב של הסטטיסטיקה. דרישת הצלחה של 100% אינה אנושית, וסופה שתביא לתופעה שלילית של "רפואה מתגוננת" שתמנע מרופאים לנתח ולהציל חיים, קבע השופט.
השופט הסביר שעל מנת לעודד אנשים לעסוק ברפואה יש להסיר מליבם את החשש שאם יטעו יימצאו אשמים בגרימת נזק רפואי ואפילו הריגת אדם. הוא הסביר, כי גם ההלכה היהודית מפחיתה את האחריות המוטלת על הרופאים ומעניקה להם חסינות מסוימת מפני אחריות בנזיקין.
עוד קבע השופט שהתובע לא הצליח להוכיח את הקשר הסיבתי בין מצבו לכך שלא ניתן לו טיפול תרופתי מיד לאחר הניתוח.
ואולם, יחד עם זאת, קיבל השופט קליין את טענת התובע בנוגע לפגיעה באוטונומיה. השופט קבע כי טופס ההסכמה לניתוח לא סיפק הסברים מספקים לגבי ההליך וסיכוניו, ומשכך סבר שיש מקום לפצות את התובע בגין הפרת חובת הגילוי והיידוע.
בסיכומו של עניין נפסק לתובע פיצוי של 100 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצוי.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד דפנה צדיקריו-אלי עוסקת ברשלנות רפואית
** הכותבת לא יייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין