כך נקבע בפסק דינו של השופט זכריה ימיני בתביעת לשון הרע על האמירה "אדם אימפולסיבי, נוקשה, בעל דרך חשיבה מזרחית סורית". השופט קבע כי הדברים, כשלעצמם, הם לשון הרע, אולם מאחר שנאמרו במסגרת חקירה משטרתית הם לא יבואו לרעת האומר, שחובה עליו להגיד את האמת שהוא מאמין בה.
נַגָּד מצטיין עבר באוקטובר 2008 ליחידת חימוש בצה"ל לבקשת מפקד היחידה. זמן מה לאחר מכן, מספר חיילות ביחידה הגישו תלונה על הנגד למצ"ח ומפקדו זומן לעדות.
בחקירה נשאל מפקד היחידה האם הוא מאמין לחיילות, והוא השיב שכן, מכיוון ש"מדובר באדם אימפולסיבי, נוקשה, בעל דרך חשיבה מזרחית סורית... הכל אצלו ... שחור ולבן...".
השמיצו אתכם?
פנו ל- עורך דין נזיקין
הנַגָּד, שעלה מסוריה בגיל 16 ונפגע מהדברים, הגיש באפריל 2013 תביעת לשון הרע נגד המפקד לבית משפט השלום ברמלה. לטענתו, אמירת המפקד נועדה להכפיש את שמו, היא גזענית, לועגת למוצאו ומעודדת דעה קדומה נגדו.
המפקד אמר שעבר זמן מאותה עדות, והדברים שאמר לחוקר היו בתום לב, אולם הוא לא זוכר אותם במדויק. בכל אופן, הוא הכחיש שהשתמש במלים "בעל דרך חשיבה מזרחית סורית".
המפקד גם טען שמגיעה לו הגנה מכח חוק איסור לשון הרע, שכן היה חייב לומר את האמת במסגרת החקירה הרשמית של מצ"ח.
חסינות
השופט זכריה ימיני קבע שהנתבע אמר את הדברים בהסתמך על פרוטוקול העדות במצ"ח, שהנתבע חתום עליו.
השופט גם סבר שיש בדברים שאמר הנתבע משום לשון הרע, שכן היה יכול להימנע מלומר אותן בחקירה, ועדיין היה מעביר את המסר אותו התכוון להעביר לחוקר.
עדות במשטרה מעצם טיבה, קבע השופט, אמורה להגיע לכל הפחות לרשויות התביעה, לכן היה על הנתבע לדעת שהדברים שנכתבו יגיעו גם לידיעת אנשים נוספים, ובכך היה פרסום לשון הרע מצדו. השופט גם דחה את טענת הנתבע שאמר את הדברים בתום לב, מכיוון שבמקום לענות לשאלה האם הנגד אמין לדעתו, הוא ניצל את החקירה לשטוח את כל תלונותיו על הנגד מבחינה מקצועית, ולא ענה עליה. פעולה כזו לדעת השופט מראה שדבריו לא נאמרו בתום לב.
ואולם, אף שמדובר בלשון הרע, דברי הנתבע בחקירתו מוגנים לפי החוק ולא יחייבו אותו בפיצוי, קבע השופט ימיני שקיבל את טענת ההגנה של הנתבע. לדעתו, יש אינטרס ציבורי שעד יאמר במשטרה את מה שידוע לו ואת מה שהוא חושב מבלי לחשוש מתביעה על לשון הרע. קבלת התביעה עלול ליצור חשש כזה בקרב עדים, שעלול לפגוע בעבודת המשטרה ולמנוע ממנה לבצע את עבודתה כראוי.
משכך, ומאחר שהנתבע אמר את דבריו בעת החקירה במצ"ח, הייתה זו מחובתו לומר את האמת שהוא מאמין בה, ולתשובותיו חסינות מכח החוק.
יחד עם זאת, קבע השופט, התבטאות כמו זו של הנתבע אמורה לגרום לגורמי התביעה להתלבט אם להשתמש בעדותו, מכיוון שהיא חושפת את העד לחקירה נגדית נוקבת.
לאור האמור, השופט דחה את התביעה במלואה. לא נקבעו הוצאות.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד אבירם גולדשטיין עוסק בלשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין