כונס נכסים נדרש לשלם לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה כרכור כ-380 אלף שקל, כתנאי לאישורה להעברת הזכויות בנכס. אלא שלוועדה כלל לא הייתה סמכות להתנות את אישורה בתשלום, והיא חויבה להשיב לו את סכום ההיטל בתוספת ריבית.
בית משפט השלום בחדרה ביקר את התנהלות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה כרכור, שהשתהתה בהשבת הכספים לכונס גם לאחר הכרעת בית המשפט העליון, וחייב אותה בתשלום כ-380 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה.
לשאלות על תשלומים לרשויות:
פנו ל-עורך דין דיני מיסים
האיש מונה לתפקיד כונס הנכסים בתיק הוצאה לפועל, ונתקל בהתנגדותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה כרכור להעביר את הזכויות בנכס, כל עוד לא תקבל את תשלום היטל ההשבחה.
כתוצאה, שילם הכונס לוועדה לפני כשש שנים 380,833 שקל עבור היטל ההשבחה.
הכונס, שהאמין שלוועדה לא הייתה סמכות להתנות את מתן רישום הזכויות במקרקעין בקבלת תשלום היטל ההשבחה, דרש לקבל את הסכום בחזרה, ופנה לבסוף לבית המשפט העליון.
לדברי הכונס, את חוב היטל ההשבחה היה על הוועדה לתבוע את החוב מהמפרק שמונה בתיק, ולא ממנו.
בית המשפט העליון קיבל את טענות הכונס, והורה לוועדה להשיב לו את הסכום ששילם.
אלא שהוועדה לא השיבה לכונס דבר, ואף התעלמה מהחלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין.
משכך, הגיש הכונס תביעה בבית משפט השלום בחדרה, בה דרש מהוועדה להשיב לו את סכום ההיטל ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות.
התובע הסביר שהחוק קובע מנגנון להשבת תשלום חובה – ששולם על אף שהמשלם לא היה חייב לשלם – כאשר הסכום לא הושב תוך 30 מיום שהתקבל, או 30 יום מיום שנקבע על ידי בית המשפט העליון שיש להשיבו.
לדברי התובע, על פי הוראות החוק יש לחייב את הוועדה להשיב את הסכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור 0.5% לחודש מהיום בו קיבלה את התשלום, ועד ליום החזרתו.
מנגד, הודתה הוועדה בכך שהיא חייבת להשיב לתובע את סכום היטל ההשבחה ששילם, אך טענה שאין מקום לחייב אותה בריבית והצמדה מהמועד בו קיבלה את התשלום.
הוועדה ביקשה להסתמך על חוק התכנון והבנייה, המבטל לטענתה את מנגנון החישוב אותו מבקש התובע ליישם. לשיטתה, יש לחשב את הפרשי הצמדה והריבית אותם היא חייבת רק החל ממועד פסק דינו של בית המשפט העליון.
לחלופין, ביקשה הוועדה מבית המשפט להפעיל שיקול דעת – במידה שטענות התובע יתקבלו – ולהוריד את שיעור הריבית בו תחויב.
במקביל, שילמה הוועדה לתובע 400 אלף שקל.
התעלמה מהחלטות
השופטת הדסה אסיף ביקרה את התנהלות הוועדה, שגם לאחר פסיקת בית המשפט העליון, לא השיבה לתובע דבר, התעלמה מהחלטת רשם ההוצאה לפועל באותו עניין, והואילה לשלם לתובע רק לאחר שאילצה אותו להגיש את התביעה הנוכחית.
מכאן, הסבירה השופטת, אין כל היגיון לקבל את טענת הוועדה, שפעלה בחוסר תום לב בניגוד לחובתה כרשות מנהלית, וכעת מבקשת מבית המשפט להתערב לטובתה.
בכל מקרה, השופטת הבהירה שלבית המשפט אין שיקול דעת להתערב בשיעור הריבית שנקבע בחוק, והדגישה שלאור קביעת בית המשפט העליון, לפיה הוועדה לא הייתה רשאית לגבות את היטל ההשבחה, ממילא יש צורך לחייב אותה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
לפיכך, קיבלה השופטת את התביעה במלואה, והורתה לוועדה לשלם לתובע את סכום ההיטל בתוספת ההפרשים שדרש מיום התשלום בפועל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין יצחק נטוביץ עוסק במיסים ותכנון ובנייה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין