ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה דחה בחודש שעבר בקשה לחייב אב במזונות בתו, שבגיל 14 ניתקה עמו כל קשר ואף שינתה את שם משפחתה. בנוסף, הוא סירב להגדיל את מזונות הבן הצעיר. השופט בנימין יזרעאלי סבר כי האם ניסתה להעלות את איכות חיי הילדים על חשבון האב.
שני הילדים, שהוריהם התגרשו, עברו תחילה לגור עם אביהם. ואולם, כשלאחות הבכורה מלאו 14, היא עברה לגור עם אמה וניתקה את הקשר עם אביה. הבן נותר לגור עם האב, ובהליך בבית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי כל הורה ישלם מזונות עבור הילד שעמו. כשלבן מלאו 15 (ולאחותו 17), גם הוא ביקש לעבור לגור עם האם, שהגישה ב-2014 בקשה לבית המשפט לקבוע מזונות לשני הילדים.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין משפחה
בית המשפט פסק לטובת הבן מזונות חודשיים בסך 1,200 שקל, אולם קיבל את טענת האב, שיוצג על-ידי עו"ד יאיר שחם ממשרד עוה"ד עדו דיבון, שלא לקבוע לבת מזונות משום שהיא מורדת.
ב-2015 הגישה האם, באמצעות עו"ד איילת בן-גור כהן, תביעה חדשה, בה ביקשה לפסוק לטובת הבת מזונות, ולהגדיל את סכום המזונות של הבן.
לטענתה, הכנסתה החודשית עומדת על כ-8,000 שקל ברוטו, לעומת הכנסת האב שמגיעה להערכתה ללמעלה מ-25 אלף שקל נטו בחודש. משכך, ביקשה שישלם עבור הבת מזונות בסך 8,080 שקל בחודש – מהתקופה בה עברה לגור איתה עד שהגיעה לגיל 18, ומגיל 18 ועד לסיום שירותה הצבאי. לגבי הבן, היא ביקשה שישלם 6,590 שקל, שכן 1,200 לחודש אינם מספקים את צרכיו.
האב טען כי האם מרוויחה יותר ממה שהיא טוענת, ולעומת זאת, הכנסתו עומדת על כ-6,000 שקל בחודש נטו. מעבר לכך, יש לו בן נוסף מזוגיות חדשה והוצאותיו מרובות.
האב גם טען כי הסכום שהאם מבקשת מוגזם וחסר כל אחיזה במציאות, ומעבר לכך – כבר נקבע בהחלטה הקודמת כי אינו צריך לשלם מזונות עבור הבת, משום שהיא מורדת – היא שינתה את שם המשפחה משמו לשם סבתה של האם, ומסרבת לקיים עמו קשר. מעבר לכך, היא כבר בגירה.
בנוסף טען האב שאינו חייב גם במזונות הבן, שעבר את גיל 15, כיוון שלאם יש מספיק הכנסה כדי לספק את צרכיו.
מנוחה ונחלה
השופט בנימין יזרעאלי קבע כי האם לא הוכיחה את טענותיה בדבר הכנסות האב, ולאחר שעשה תחשיב וקיזז את הוצאות ההורים, הוא הסיק כי הכנסתה גבוהה משמעותית מזו של האב.
השופט הסכים עם טענת האב כי סכום המזונות המבוקש אינו משקף את צרכי הילדים, והוא עולה הרבה מעבר לרמת החיים בה הם חיו הילדים לפני שעברו לגור עם האם. בנוסף השופט קבע כי ככל שהאם מבקשת להעלות את רמת החיים של ילדיה, עליה לשאת בעלויות הנוספות באופן עצמאי, בייחוד כששניהם עברו את גיל 15 (בשלב הזה האב מחויב במזונות צדקה בלבד ויש להתחשב במזונות האם).
השופט יזרעאלי המשיך וקבע כי הבת לא זכאית למזונות כלל: כבר נקבע שהיא "מורדת" וממילא כבר עברה את גיל 18. באשר לבן, סבר השופט שאין לשנות את מזונותיו נוכח מצבם הכלכלי של הצדדים.
לבסוף הביע השופט את תקוותו כי ההורים יפתחו דלת חדשה של הידברות שלא באמצעות בתי המשפט, שתאפשר להם, ובעיקר לילדיהם, להגיע אל המנוחה והנחלה.
לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין