השופט נפתלי שילה ביטל חלק מחוב המזונות של האב כלפי ילדיו לנוכח התנהגותה של האם, שלאורך שנים הסיתה את הילדים נגדו, וגרמה לנתק מוחלט בינו לבין בתו הגדולה.
בני הזוג התחתנו ב-1994 ונולדו להם שני ילדים. ב-2005 הם התגרשו והאישה עזבה את הארץ עם הילדים. בהסכם הגירושין, שאושר בביה"ד הרבני, נקבע שהאם תורשה להגר מישראל, ובתמורה הילדים יבואו לארץ פעמיים בשנה לשבועיים, והאב יישא בהוצאות הנסיעות.
לסיוע בהגשת תביעת מזונות:
עורך דין דיני משפחה
ב-2005 גם ניתן פסק דין למזונות הילדים שבו נקבע כי האב ישלם מזונות ילדים בסך 2,700 שקל לחודש.
האם והילדים חזרו להתגורר בארץ בקיץ 2012. לאחר שהאם שבה לארץ, היא פתחה כנגד האב בהליכי הוצאה לפועל לגביית מזונות רטרואקטיבית על שמונה שנים. מנגד, האב הגיש בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב תביעה לביטול חיובו במזונות.
הוא טען כי מאז שילדיו עברו לחו"ל, האם מסיתה אותם נגדו, לא מאפשרת שיחות טלפון, ובשלושה ביקורים היא הגבילה את השהות שלו איתם לשעות בודדות.
לדבריו, הוא רצה לשלם את המזונות, אך האם אמרה "אני לא צריכה את הכסף שלך, אל תביא לי", ובכך לשיטתו ויתרה על המזונות.
האב הוסיף כי הוא פטור ממזונות כיוון שילדיו מסרבים לראות אותו באופן עקבי כבר שמונה שנים.
האם טענה שמעולם לא מנעה קשר בין האב לבין ילדיו, ושהקשר נותק בשל התנהגותו של האב, שלא ביצע את הוראות ההסכם, ניתק עמם את הקשר ולא מימן עבורם כרטיסי טיסה לישראל.
כמו כן, נטען כי האב לא הציע לשלם מזונות בשום דרך. לדברי האם, היא מעולם לא ויתרה על המזונות.
עובדת סוציאלית שביקרה בבית האם התרשמה שהאווירה בבית קשה ושלילית כלפי האב. האם והסבתא מדברות בגנותו ומשתפות את הילדים בדעותיהן הבוטות. הילדים נמצאים בקונפליקט נאמנויות והבת הגדולה בחרה לנתק כל קשר עם אביה.
האם אשמה
סגן הנשיא השופט נפתלי שילה קיבל את התביעה באופן חלקי. תחילה הוא קבע שהאב מעולם לא ניסה להעביר מזונות לילדיו, בניגוד לטענתו, וגם לא הוכח שהאם הסכימה לוותר עליהם.
לכן, פסק הדין למזונות שריר וקיים ומעולם לא בוטל, והאב יצטרך להמשיך לשלם מכאן ואילך מזונות לבנו הקטין (הבת כבר בגירה).
מכאן השופט ניגש לשאלת מרדנות הילדים, והבהיר שהשאלה המרכזית מתייחסת לחוב הגדול שהצטבר במשך שמונה השנים שבהן התגוררו בחו"ל – כ-390,000 שקל.
השופט אימץ את ממצאי העובדת הסוציאלית והסביר שהילדים לא אשמים, אלא האם אשמה בכך שהסיתה אותם והיא ממשיכה להסית אותם עד היום. גם עמידתה על חוב מזונות האב, פסק השופט, הוא בגדר שימוש בזכות שלא בתום לב, ולכן יש מקום ש"תשלם מחיר" על התנהלותה.
לפי השופט, הילדים לא ייפגעו אם חוב העבר יבוטל, שכן כבר קיבלו את כל צרכיהם מהאם. אין גם חשש כי ביטול או הקטנת המזונות תביא להחרפת הקשר עם הילדים מאחר שהבת כבר בגירה ולא ניתן לכפות עליה קשר עם אביה.
היות שגם היום הבת הגדולה עומדת בסירובה לשמור על קשר כלשהו עם אביה, ומשהוכח כי האם דרשה ממנה שלא להודיע לאב כי עברה ללמוד בישראל, יש הצדקה שחוב המזונות לבת יבוטל, קבע השופט. עם זאת, חובו של האב עבור מזונות הבן יעמוד בעינו.
מאחר שהתביעה התקבלה חלקית, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מופחתים של 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אמנון הלוי גת
- ב"כ הנתבעים: עו"ד איריס אסיף
* עו"ד שי זהר עוסק בדיני משפחה ובגישור במשפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין