- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביהמ"ש חייב בן 80 לשלם לזוגתו מזונות אזרחיים
בית המשפט לענייני משפחה בת"א חייב גבר בן למעלה משמונים לשלם מזונות אזרחיים לזוגתו ב 35 השנים האחרונות. נקבע, כי חיובו של בן הזוג נובע מחובת תום הלב כלפי בת זוגו החולה באלצהיימר ושוהה בבית אבות סיעודי.
התובעת, ילידת 1930, והנתבע, יליד 1927, היו בני זוג מאז 1975, עת עזבו את בני זוגם ועברו להתגורר יחד. בתביעה שהגישו ילדיה של האישה המשמשים כאפוטרופסיה עקב מצבה המנטאלי והרפואי, טענו האפוטרופוסים, כי הנתבע מסרב לשלם את הוצאות האשפוז שלה, וכי מצבה הרפואי של התובעת מחייב הישארותה בבית אבות סיעודי בו היא נמצאת, ודרשו דמי מזונות משקמים בשיעור של 16,370 ש"ח. הנתבע טען באמצעות בנו, כי התובעת למעשה נטשה אותו כשעברה לבית אבות סיעודי פרטי וזאת לאחר שילדיה שכנעו את הנתבע כי יש לאשפזה למשך חודש ימים בלבד וסירבו להשיבה לביתו למרות שהוא התאימו לצרכיה.
השופטת שפרה גליק קבעה, כי אין ספק שהצדדים היו בחזקת ידועים בציבור, ובמקרים מסוימים גם ידועה בציבור זכאית למזונות "אזרחיים". בנסיבות המקרה, נפסק כי אין לקבל את טענות בן הזוג כי התובעת נטשה אותו או כי ילדיה החליטו לשכנה במוסד סיעודי על דעת עצמם.
נקבע, בנסיבות המקרה, הוכח כי לנתבע מחויבות כלפי בת זוגו, אשר רשאית היתה להסתמך עליה ולו מתוך עקרון "תום הלב", שכן הוא אינו יכול "להשליכה לעת זקנה", וכי יש לראות בהעברות רכוש שביצע הנתבע לבנו בשנתיים האחרונות כהעברות מלאכותיות העולות כדי ניסיון לכאורה לחסום תביעה אפשרית מצד התובעת.
"אמירתו החוזרת ונשנית של הנתבע כי התובעת "נטשה" אותו, וזאת חרף מצבה הרפואי הקשה ונחיצות אשפוזה, מצביעה במידה רבה על חוסר תום לב ועל מגמתיות בהצגת הדברים, ופוגעת באמינות גרסתו של הנתבע". כתבה השופטת, והוסיפה כי היא מאמינה שלולא מצבו הפיזי של הנתבע הוא היה מעביר את התשלומים לתובעת מעצמו, אך מכיוון שהסכסוך הפך להיות רב-דורי, הדבר אינו מתאפשר.
לפיכך נקבע, כי בנסיבות המקרה יש לחייב את הנתבע במזונותיה האזרחיים של התובעת בסך 10,000 ש"ח לחודש, למשך 5 שנים מיום הגשת התביעה.
- ב"כ התובעים: עו"ד שרה בן מנחם
- ב"כ הנבעים: עו"ד רפי שדמי
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
