תושב מבשרת ציון הורשע בשנה שעברה בהקמת גדר ומרפסת ללא היתרי בניה. באחרונה, שופט המחוזי משה יועד הכהן ביטל את ההרשעה ביחס לגדר תוך הסתמכות על תקנות חדשות שהעניקו פטור מהיתר, אף שנכנסו לתוקף רק אחרי שהגדר נבנתה.
ביוני 2015 הרשיע בית משפט השלום בבית שמש את תושב מבשרת ציון בעבירות לפי חוק התכנון והבניה. נקבע כי הוא בנה ללא היתר מחוץ לביתו גדר בטון באורך 3 מטר ו"מרפסת מוגבהת". נגזר עליו קנס של 7,500 שקל וניתן צו להריסת המבנים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תכנון ובניה
הנאשם הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא טען כי היה צריך לזכות אותו לנוכח תקנות התכנון והבניה שהתקבלו ב-2014 ושנתנו פטור מקבלת היתר בניה לגדר שגובהה לא עולה על 1.5 מטר ול"ריצוף חצר".
הוא הדגיש כי אמנם התקנות התקבלו לאחר שהעבירות בוצעו, אך לפי הוראות חוק העונשין, ניתן לפטור אותו מאחריות לפי התקנות החדשות כל עוד דינו לא הוכרע סופית (לא ניתן פסק דין חלוט – שלא ניתן לערער עליו).
המשיבה, הוועדה המקומית הראל, טענה כי תקנות הפטור לא רלוונטיות מאחר שנכנסו לתוקף לאחר שהגדר והמרפסת הוקמו.
בנוסף לדבריה, התקנות מוציאות מתחולת הפטור גדר שנמצאת ב"חזית לרחוב" או ש"פוגעת בתשתיות קיימות". המשיבה הדגישה כי הגדר שבנה המערער פונה לשטח חיצוני של רחוב והיא ביטלה בפועל גישה לחניית שכנתו של המערער (המתלוננת) ובכך פגעה בתשתיות.
המערער השיב כי הגדר פונה לשטח פרטי אחר ולא לרחוב וכי על פי הפסיקה, שטח שהציבור לא עובר בו בפועל לא נחשב "רחוב".
עוד לדבריו, חנייה אינה "תשתית" והמונח מוגדר בחוק התכנון והבנייה כ-"דרך, מבנה דרך, מסילת ברזל, מתקן תשתית וקו תשתית" בלבד.
שביל פנימי אינו רחוב
השופט משה יועד הכהן הסכים עם עמדת המערער כי התקנות חלות עליו על אף שהעבירות בוצעו לפני כניסתן לתוקף.
לדברי השופט, יש לפרש את המונח "רחוב" שבתקנות בהתאם למטרתן – הקלה עם מבקשי היתרים ופישוט הליכי תכנון ובניה תוך "מתן משקל מוגבר לחופש הפרט לעשות בתוך קניינו כחפצו ולפי נוחותו".
השופט הדגיש כי לגישתו, יש לצמצם את פרשנות המונח "רחוב" שבתקנות לשטח המשמש באופן רגיל למעבר הציבור בכללותו. לדבריו, מכיוון שהגדר שבנה המערער נמצאת בחזית שביל פנימי המשותף למספר דיירים היא חוסה בגדר הפטור.
השופט ציין בנוסף כי הגדר אינה פוגעת בתשתיות שכן ההגדרה בחוק התכנון והבניה מצומצמת לתשתיות חיוניות כמו מים, חשמל וגז ואין להרחיב את המונח גם ל"מקומות חניה" באופן מלאכותי.
עם זאת, השופט דחה את טענות המערער ביחס להקמת המרפסת המוגבהת וקבע כי לא מצא סיבה להתערב בקביעת בית משפט השלום כי הנאשם ביצע את העבודה מבלי לקבל לכך היתר.
לפיכך השופט זיכה את המערער מהרשעה בבניית הגדר והותיר על כנה את ההרשעה בעניין בניית המרפסת.
הקנס שהוטל על המערער הופחת ל-5,000 שקל והצו להריסת הגדר בוטל. יתר חלקי גזר הדין נותרו ללא שינוי.
- ב"כ המערער: עו"ד גרשון קליינר
- ב"כ המשיבה: עו"ד מיטל אביטל
* עורכת דין טליה ברזאני עוסקת בתכנון ובניה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין